בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על ה (עופר) עיני ועל הראסי

51תגובות

כל הסימנים מלמדים, שתהיה שביתה מחר. עופר עיני זקוק לה. לפני שלוש שנים היה עיני אחד האנשים החזקים במשק. הוא גרר את מפלגת העבודה לתוך הממשלה ונהפך לבן בית אצל בנימין נתניהו. עיני היה חלק מ"השולחן העגול", ושום החלטה לא התקבלה בניגוד לרצונו.

אבל הכל השתנה לפני שנה כשהעבודה פרשה מהממשלה, ומחלפות ראשו של עיני קוצצו. הוא כבר אינו יכול לאיים בפירוק הקואליציה, והשולחן העגול התרסק. גם המחאה החברתית שפרצה בקיץ לא ספרה אותו ממטר, ועיני החל להרגיש שהעולם מסתובב גם בלעדיו. באחרונה הוא מודאג עקב התחזקות "כוח לעובדים" המתחרה בהסתדרות, ואין לשכוח שעוד שלושה חודשים הוא יעמוד לבחירות בהסתדרות. לכן נושא עובדי הקבלן הוא סוס טוב לרכוב עליו כל הדרך בחזרה לצמרת.

אבל כל השיקולים הפוליטיים הללו אינם אומרים, שעניין עובדי הקבלן אינו ראוי לטיפול. הוא ראוי ביותר. לא פעם נשמע על מקרים ברורים של ניצול מחפיר של עובדי קבלן, שעסקו בניקיון ובשמירה ולא זכו לשכר הוגן ולתנאים סוציאליים. תופעה זו מוכרחה להיעלם; השאלה היחידה היא, איך עושים זאת נכון.

עיני רוצה, שכל עובדי הקבלן (כ-250 אלף איש) ייעשו עובדים מן המניין במשרדי הממשלה, במגזר הציבורי ובמפעלים פרטיים. בשלב הראשון יסתפק עיני בהכנסת כל עובדי הניקיון, כ-40 אלף איש, למסגרות אלה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הפרשנויות והטורים ישירות אל הפייסבוק שלכם

אבל המשמעות של צעד כזה היא פגיעה במבנה התעסוקה במשק ובחופש הניהול. זו בעצם הצהרה על כך שצורת ההעסקה היחידה האפשרית היא העסקה ישירה, בלי שום אפשרות לקניית שירותים מספק חיצוני. זהו גם אבסורד וגם פגיעה במשק.

הרעיון של רכישת שירותים מספק חיצוני בא על רקע הרצון להתמחות. כל מעסיק, ולא חשוב אם הוא ציבורי או פרטי, מתמחה בנושא מסוים, ובו הוא רוצה להיות הכי טוב. במשרד האוצר מתמחים בכלכלה; ב"אינטל" מתמחים באלקטרוניקה, אבל בשני המקומות אין רוצים להתעסק בניקיון. לכן נכון ויעיל לפנות לחברה חיצונית ולרכוש ממנה את השירות. כך עושים לפעמים גם בתחום המיחשוב, ראיית חשבון וחישובי שכר.

יש להודות על האמת: ברגע שעובדי הניקיון ייקלטו בשירות הציבורי ויקבלו קביעות, הם כבר ימצאו סיבה מדוע אין הם מתאימים לעבודה זו. ואז ייאלצו המעסיקים למצוא להם תפקיד אחר, מלאכותי, כי יש להם קביעות. והמדינה תגייס עובד ניקיון חדש, וכך הלאה עד אינסוף. לא לחינם שלמה בוחבוט, יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מעלות-תרשיחא, מתנגד לדרישת עיני. הוא יודע היטב מה יקרה לרמת הניקיון בעירו.

אבל גם אם עיני יסכים לגמישות ניהולית מלאה, כולל אפשרות לפיטורים, אי אפשר יהיה לוותר על מיקור חוץ. כי תמיד נכון להתמחות בליבת העסקים ולרכוש שירותים מסוימים בחוץ. כך בדיוק חושבים באירופה. שם מאפשרים מיקור חוץ, כחלק בלתי נפרד ממודל הניהול המודרני. מיקור חוץ נמצא בשימוש נרחב בעיקר בממשלות של אנגליה, גרמניה, שוודיה והולנד; כאשר כל המדינות לא מגבילות את השימוש באמצעי העסקה זה. יותר מכך, היקף רכישת השירותים ממקורות חיצוניים נמצא במגמת עלייה במדינות אירופה.

לכן אסור לנו להיות יוצאי דופן ולהפוך למדינה הראשונה במערב האוסרת על מיקור חוץ. זו תהיה פגיעה במשק, פגיעה בהשקעות ופגיעה בצמיחה.

השביתה של עיני היתה ראויה, אם היה מתרכז בשיפור תנאי ההעסקה של עובדי הניקיון והשמירה. כי ראוי לשפר את שכרם, את התנאים הסוציאליים, את ההפרשות לפנסיה ואת מספר ימי החופש, ואף להעניק להם שי לחג, כמקובל אצלנו.

אלא שעיני אינו מוכן להסתפק בהישגים יפים כאלה. הוא רוצה לקרקס את יובל שטייניץ, ולחזור להיות האיש הקובע ליד נתניהו. עיני רוצה להוכיח, שהוא המנהל האמיתי של המשק ועל פיו יישק דבר. מחר נראה אם שטייניץ ונתניהו ייכנעו, וייתנו לו את מבוקשו.

Read this article in English: A source of contention



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו