בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על צביעות וזכאות

10תגובות

כמה לא נעים, ועם זאת מרתק, לחזות במסיכה שנקרעת מפני צדקנים מתחסדים. באוגוסט 2011 שטפה מחאה חברתית את ישראל. בינואר 2012, כשהתחילו לחלק את המתנות, התגלו פניה כאגואיסטית וצינית. כשעומדים בתור מתברר שיש שווים יותר ושווים פחות. יש כאלה שמגיע להם, וכאלה שצריכים עוד להתחנך עד שיזכו לעזרה. מדיניות הרווחה מכוונת לא לעניים באמת, אלא לאלה ש"מגיע" להם כי עשו יפה צבא, והלכו לאקדמיה, והיו ילדים טובים שגדלו להיות פעילים חברתיים נהדרים שרק רוצים לגמור את החודש. השאר? שייחנקו.

זה מה שקרה כשחישבו את הזכאות לדיור מוזל - דרישה שהחרדים יהיו בחוץ. כמובן שההסברים לאותה דרישה היו מנומקים ואיכותיים, כמו "די לפרזיטיות" ו"נמאס לנו לסחוב אותם על הגב". אבל בתוך הבליל הלעוס הקבוע אפשר היה למצוא שתי טענות לכאורה הגיוניות.

הראשונה - לעניים מגיע יותר. זה נכון, אבל השיקול הענייני היחיד במקרים כאלה הוא מי עני יותר ולאילו ילדים יש פחות. לא למה זה קרה להם, ולאיזה מגזר הם משתייכים. הקריטריונים היחידים הרלוונטיים לחישוב זכאות להטבות סוציאליות הם המצב הנתון של אדם באותו רגע. לא לוקחים תקציבים שמיועדים לנרקומנים, לנשים מוכות, לילדים בסיכון או לשיקום אסירים, ומעבירים למעמד הביניים כי זהו מעמד יצרני ותורם והאחרים לא.

והיתה עוד טענה - יש צורך בחינוך מחדש. רק כך אפשר לעזור לחרדים לצאת ממעגל העוני. אם נמשיך לתת להם כסף הם לעולם לא יעבדו, אז בואו נניח להם לגווע ברעב שנה-שנתיים, ניקח מהם כל זכות סוציאלית אלמנטרית, ואז סוף סוף יבינו שכסף לא גדל על העצים וירוצו לעבוד. כמה נפלא. ברגעים אלה ננטשים המוני כוללים בבני ברק וירושלים, והאברכים עומדים בתור לפסיכומטרי בבר אילן.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

אבל מדינה לא אמורה לחנך את אזרחיה באמצעות שלילת זכויות רווחה. כמו שלא מתנים קצבאות לנשים חד הוריות בדרישה למציאת חתן תומך, כך לא מנפים משפחות ברוכות ילדים שבהן האב אינו עובד מרשימת זכאים עד שהאמא תלד פחות (ומה יעשו עם מי שכבר נולד?) והאבא יסגור את הגמרא.

חוץ מזה, זה גם לא יעזור. לא ככה גורמים למגזר שלם לשנות את דעותיו. לא רק סטנלי פישר יודע שהחרדים צריכים לעבוד יותר, גם הם יודעים. סיפר לי פעם ידיד חרדי על ההתלבטות שקדמה ליציאתו לעבודה. אז אפשר לומר שהיית בארון שנה-שנתיים לפני שיצאת מהכולל, אמרתי לו. שנתיים? אמר הידיד, עשר שנים! עשר שנים מחייו יושב אדם בכולל ולא אוזר די אומץ לקום ולצאת לעבודה. מה שהכריע אותו בסוף לא היה העוני - מצבו הכלכלי דווקא טוב - אלא הלגיטימיות של העבודה כאופציה טבעית, שמחלחלת לאט לאט אל השיח המגזרי.

זה קורה לא משום שסוגרים את ברזי התקציב, ולא משום שמחרפים ומגדפים את הפרזיטיות החרדית. זה קורה משום שיוצרים מצע נוח להשתלבות חרדים בחברה. זה קורה עם פתיחת מוסדות נפרדים ללימודים גבוהים ומתן מלגות לאברכים. זה בעיקר קורה, בשל הכרה בלגיטימיות של אורח חייו של מי שלא נראה בדיוק כמוך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו