בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל על מהדרין

17תגובות

בטיסת אל על לניו יורק, סמוך לפסח בשנה שעברה, נוכחתי לדעת שהנוסעים החרדים - כמעט מחצית הנוסעים בטיסה - סובלים משירות לקוי ולא מקבלים תמורה ראויה לכרטיס שרכשו. האי נחת שלהם נבעה בעיקרה מההתעקשות של אל על להושיב אותם בין הנוסעים החילונים. ישיבה זו, מתברר, הסבה להם עוגמת נפש שהתקשו להסתירה.

הם אמנם נהנו מארוחות כשרות למהדרין, אבל התפלצו למראה שכנם החילוני למושב, זה שמרפקו מתחכך במרפקם, העורך לפניו כריכים עבים שהביא מהבית ושלא היה בהם שמץ כשרות. אי אפשר היה שלא לראות את נתחי הבשר הוורוד שביצבצו מהם, בשרה של בהמה אסורה, שאינני מעז אפילו לקרוא בשמה, והכל לנגד עיניו של הנוסע ירא השמים.

למורת רוחם הגלויה נאלצו הנוסעים החרדים גם להתבונן בסרטים שהוקרנו על גב המושב שלפניהם. ברור שהיה להם קשה להסב את מבטם מסצינות של חיבוקים, נשיקות ואף גרוע מזה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

גם היחס לתפילות היה שערורייתי. דחקו בהם לקיים את התפילות דווקא בירכתי המטוס. זנבו של המטוס היה אז מוטה כל כך כלפי מטה, עד רבים מהנוסעים ביקשו את נפשם למות. ההתכנסות לתפילות התקיימה תוך התנגשויות בלתי פוסקות עם עגלות פטורות ממכס ועגלות של מזון. לוח הזמנים של העגלות לא תואם עם זמני השחרית והמנחה. פקקים קשים במעברים הצרים העיבו על שמחת התפילה ועל חדוות הקניות. אפילו מהלכן של השיחות הידידותיות שנהוג לקיים במעברים הופרע. פתאום מצאו עצמם נוסעים בעלי אמונה נאבקים בחילונים גמורים על הבכורה בתור לעגלה הפטורה ועגלת המזון, ומתכתשים עם דיילות שפניהן אדומות ממאמץ ויגון.

נוסעים חרדים קבלו על כך שאין תאי אחסון מיוחדים לקופסאות הקרטון המרובעות של המגבעות שלהם, והתלוננו שחמש או שש פעמים במהלך הטיסה הם נאלצים לטפס על גב נוסעים חילוניים בדרכם להוציא ולהכניס את הקופסאות. הם חייבים אז, לצערם, לחכך את בטנם בראשם של הנוסעים השלווים, להצליף בהם בציציות, לכתוש את בהונותיהם ובסופו של דבר: למעוך אותם.

מצוקת החרדים באוויר היא עובדה קיימת וידועה. אבל פתרון לסבלם של הנוסעים החרדים נמצא זה לא כבר, דווקא על הקרקע. הוא הצליח באוטובוסים ואין סיבה שייכשל במטוסים. הפתרון הוא הפרדה. לפני עידן איסור העישון במטוסים, ישבו המעשנים בירכתי המטוס, שם טבלו להנאתם בענן עשן מוצק למדי. נוסעים חרדים ששוחחתי עמם המליצו על הפרדה דומה גם במטוסי אל על.

דרישותיהם צנועות. מה כבר הם מבקשים? להעמיד לרשותם את 20 השורות האחרונות (גברים מלפנים ונשים מאחור), לתלות וילון שיפריד בין חלקו המופקר של המטוס לזה המקודש, ולהעמיד שם ארון קודש (טוב, ייתכן שיזדקקו אז ל-30 שורות). הם מבקשים כמובן חופש תנועה מוחלט ופטור מלא מהחגורות הטיפשיות. הפטור יהיה תקף בכל שעות היום והלילה, כולל בהמראות ובנחיתות.

שאלתי אם נוסעים חילונים יקבלו בהבנה את הדרתם מהמרחב שעד עכשיו היה בשליטתם המלאה. שאלתי אם הפרדתם של החילונים מהחרדים לא תעציב אותם עד כדי כך, שאפילו חוויית הטיסה שלהם תיפגם. שאלה לא פשוטה, אמר לי נוסע חרדי, ייתכן שעם תחילת הניתוק יסבלו החילונים מגעגועים מסוימים, אבל הוא מאמין שבסופו של דבר הם יגייסו את תעצומות הנפש הדרושות להשלמה עם ההפרדה.

נוסעים חילונים, לעומת זאת, דיברו עמי בצער על התנתקות. זו תהיה, מבחינתם, פרידה עגומה מרוח ישראל סבא. האווירה המסורתית, הם אמרו בכאב, מאפיינת את טיסות אל על לארצות הברית במיוחד בתקופת החגים. ההפרדה, הם אמרו, תנתק אותם מניחוחותיה וקולותיה של אווירה שורשית זו, אבל אם זה המחיר שהם יידרשו לשלם, הם ישמחו לעשות זאת. מה זה ישמחו? הם יהיו מאושרים ממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו