בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ניצחון הקבלן

72תגובות

בחנו את עצמכן/ם: האם אתם חיים תחת לחץ כלכלי תמידי? האם כל רכישה היא לוקסוס בעבורכם? האם אתם חיים במאבק מתמיד בפיתויים? אתם מודאגים כל כך מהצרכים הבוערים שאינכם מצליחים לחסוך? אתם מתמודדים עם החלטות לגבי קניות, אבל כושלים בהחלטות לגבי הלוואות וחשבונות? לכל טעות פיננסית שלכם עלולה להיות השלכה כבדה על מצבכם/ן הכלכלי? הרי שאתם עניים/יות.

כן, כן, גם אם מבחינה מספרית השכר שלכן/ם מציב אתכם מעל קו העוני, אתם עניים. יותר ויותר אנשים עוברים למצב של מחסור, מצב שבו אנחנו לא יכולות ויכולים לשמור על רמת החיים שלנו. מצב שכתוצאה ממנו אנחנו מתנהלות/ים לא נכון ו"מחמירים" את קשיינו. שכן עוני הוא מצב נפשי, מסביר הפרופ' אלדר שפיר מאוניברסיטת פרינסטון, וזה המצב שהמדינה מביאה אותנו אליו. הוא שגורם לנו להיות עניים. לא העדר חוכמה או כשרון, וגם לא עצלנות.

על רקע ההסבר המלומד הזה (שפורסם במגזין "TheMarker" בסוף השבוע) צריך לראות את הישגי השביתה שהסתיימה אתמול. אמנם, מצבם של לא מעט עובדות ועובדי קבלן ישופר ולו במעט, אבל "תיקון היסטורי", כדברי שר האוצר, אין כאן: העלאת השכר ל-4,500 שקל היתה מתרחשת בכל מקרה בשנה הקרובה, עם עדכון שכר המינימום, ואיש אינו מפוצה על כל השנים שבהן לא קיבל תנאים סוציאליים ושנות הוותק שלו/ה לא נספרו; ואולם, מעל הכל, המטרה הגדולה, מעבר להעסקה ישירה והפסקת ההעסקה על ידי קבלן כשיטה - לא הושגה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

כישלון המאמצים להביא לביטול ההעסקה בשיטת הקבלן הוא חדשות רעות לא רק ל"עובדים החלשים", אלא ליותר ויותר עובדות ועובדים במקצועות חופשיים, אנשים משכילים, מוכשרים - לא עצלנים ולא טיפשים - שמועסקים יותר ויותר כעובדי קבלן. בכך שהשאירה את צורת ההעסקה הזאת על כנה וכביכול שיפרה את התנאים הכלכליים שלה, השביתה הגדולה חיזקה את מעמד ההעסקה הקבלנית, והגדילה את הסיכוי של כל אחת מאתנו להיות מופקרת לחסדיה.

זו אינה איזו נבואת זעם. כבר היום יש מורים, אחיות, עורכות דין, עיתונאים ועוד, שמועסקים על ידי קבלנים בדרגות שונות. אז נכון שהשוואת התנאים לעובדים הרגילים אמורה להוות תמריץ להעסקה ישירה של עובדי הקבלן, אבל אין בכך כל ודאות; תמיד נמצאות דרכים חדשות לעקוף את ההסדרים המושגים. "אנחנו באים לעובדים החלשים ואומרים 'מי שיוצא לעבודה, מי שמתאמץ, מי שעובד, מקבל. כדאי להתאמץ, כדאי לצאת לעבודה'", אמר שר האוצר. עד כמה הדברים האלה של שר האוצר תלושים מהמציאות יודעות ויודעים היטב על בשרן לא רק העניות והעניים, אלא גם המוני בני "מעמד הביניים" שהפגינו בקיץ ועונים בחיוב לכל השאלות שהוצגו לעיל; גם הם הופכים עניים יותר מיום ליום.

נכון, שיטת הוועדים החזקים מנוצלת לפעמים לרעה. נכון, ישראל היא לא היחידה בעולם המתמודדת עם הבעיה הזאת. אבל ישראל, כהרגלה, מצטיינת בניצול עובדות ועובדים, בפערים המתעצמים בין עשירים לבין כל השאר, ההולכים ומתרוששים. בישראל הניאו-ליברלית והריכוזית, עבודה עדיין נתפשת היום כטובה שבעל הבית עושה לעובדים שלו, במקום כחלק ממאמץ משותף שבו כל אחד ואחת תורמים את מיטבם לחברה - העסקית והכללית - ומתוגמלים על כך כראוי. כדי לשנות את השיטה הסכמים מקומיים אינם מספיקים. צריך רצון פוליטי. נדרש חזון למודל העסקה חדש, כזה שמביא תועלת וכבוד לכל השותפים בו.

אלא שדי היה לשמוע את שר האוצר במסיבת העיתונאים מדבר על "העובדים החלשים", ולא אליהם. כאילו לא הם הנמענים של ההודעות האלה - כמו שמדברים על ילדים, על נכים, על קשישים המלווים במישהו אחר - כדי להבין שהוא כנראה, כרגיל, לא מדבר אלינו, אלא לאלה שהוא כן סופר, הרבה מעל לראש של רובנו.

Read this article in English: The contractors won



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו