בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פוליטיקה בכיתה

נכון, מכתב המורים המתנגדים לסיורים בחברון הוא מעשה פוליטי. אבל כזאת היא גם כל "הקניה" של "ערכים" ו"עובדות", וודאי עבודה חינוכית המעודדת מבט ספקני וחשיבה ביקורתית

34תגובות

בשבוע שעבר, לראשונה בכהונתו, שר החינוך גדעון סער התייחס למורים ישירות בעת שדיבר על מדיניותו. הוא עבר במרץ בין הערוצים והגיב למכתב המורים שהצהירו שלא יסכימו להיות המוציאים לפועל של סיורי תלמידים לחברון. כאשר סער הכריז על התוכנית ועל מטרותיה בקרית ארבע לפני שנה, הוא ראה לנכון להסביר את כוונותיו רק בפני אנשי היישוב היהודי שם. כך גם כאשר דיבר בכנס באריאל ובביקור בשילה.

בכל אותן פעמים, וגם כאשר הודיע בכנסת על הרחבת הסיורים לכל הארץ, נפקד מן המעמד מקומם של אנשי המקצוע, המוציאים אל הפועל - המורים. בשבוע שעבר גם קולם נשמע לרגע. והנה, בתגובותיו, חזר השר וטען שמאחורי המכתב עומדים "גורמים פוליטיים" המבקשים לפעול נגדו.

כמורות שלקחו חלק ביוזמה, לא נותר לנו אלא לתהות על ההנחה המשתקפת מדבריו, שלא ייתכן כי למחנכים תהיה אמירה או עמדה משלהם ביחס ליוזמות חינוכיות שונות, ובפרט שהן פוליטיות.

תומר אפלבאום

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

ואף על פי כן, אין להכחיש שמאחורי המכתב עומדים "גורמים פוליטיים" - מורות ומורים במערכת החינוך. אין מנוס מלהודות - אנו, המורות, מהוות "גורם פוליטי". אנו נשים העובדות במערכת של נשים, המנוהלת ברובה בידי גברים - לחלוקת כוח כזאת יש משמעות פוליטית. אנו עובדות בתיכונים מופרטים למחצה ובכך תורמות יום-יום לחיזוקה של מדיניות ההפרטה בחינוך, מעשה שללא ספק יש לו משמעות פוליטית.

אנו מלמדות על פי ספרי לימוד שתמונת המציאות הנשקפת מהם משתנה בהתאם לחילופי השלטון, ומסייעות בכך לקביעה של גבולות השיח, הידע והביקורת בחברה הישראלית. גם בכך אנו מהוות גורם פוליטי. כאשר אנו מלמדות תנ"ך וספרות, אנו מעודדות את תלמידינו לשאול ולחשוב על טיבה של חברה צודקת, על משמעותה של חירות אנושית, על העתיד שעליו הם חולמים, על מלחמה ועל שלום. אשר על כן אנו מהוות גורם פוליטי.

במכתב הצהרנו שאיננו מוכנות ללוות סיורים לחברון, משום שרק בזכות העוול הנעשה שם נקנית לנו האפשרות להוביל את תלמידינו ברחובותיה השוממים. אכן, זוהי אמירה פוליטית. במכתב אנו מדברות על המדיניות הגוזרת הפרדה, בידוד וגלות על תושביה הפלסטינים של העיר, מדיניות שנועדה לאפשר את קידוש ערש האומה בדמותם של קברי אבות. טענות אלה הן בוודאי פוליטיות. ולבסוף, מעשה הסירוב, המתנגד לחיזוק היישוב היהודי בחברון על גבם של התלמידים והמורים - גם הוא מעשה פוליטי.

אכן, הכל פוליטי, נאמר לנו לא פעם, ואם כך, על שום מה הביקורת על תוכנית "נעלה לחברון"? הבעיה בתוכנית אינה רק השלכותיה ההרסניות על עתיד החברה ומערכת החינוך, אלא בעיקר ניסיונה להעלים את ה"פוליטי".

בתוכנית הלימודים הממלכתית בשל"ח, העוסקת בהצגת חשיבותה של חברון, מנוסחת אחת מהמטרות כך: "אני חלק מעם ישראל - זו עובדה. המקום שבו התגבש עם ישראל תוך גיבוש ערכי מורשת ותרבות הוא אזור ההר - גם זו עובדה. לפיכך, הסיפור ההיסטורי-תרבותי שהתרחש בהר הוא הסיפור שלי". אילו טרחו כותבי התוכנית להודות שעובדות הן גם פוליטיות, היו יכולים לאפשר לתלמידים מרחק שלא ייתן ל"אמת" לבלוע את זהותם: מרחק ספקני.

עבודה חינוכית ראויה לשמה אינה מבקשת לטשטש או להעלים את משמעותה הפוליטית, אף לא באמצעות כלים של הצגת אמת "מאוזנת" לכאורה. בעיקר בסוגיית חברון, ניסיון ליצור איזון של נרטיבים הוא יומרה ריקה, שכן גם הוא נעשה ביחס לנקודת אמצע, שההכרעה על מיקומה היא פוליטית.

בשולי הרטוריקה האופנתית המשכפלת בלי הרף אייקונים כגון "ערכיות", "חוויה", "ריגוש", "זהות", אנו מבקשים את הזכות למרחק ספקני שיתאפשר רק אם נכיר בגלוי כי המעשה החינוכי הוא מעשה פוליטי, וגם "ערכים" ו"עובדות" הם פוליטיים.

במורשת היהודית לספקנות האירונית הזאת, שחנה הולך ומשתכח מן השיח החינוכי כיום, יש ערך גדול לאין שיעור מערכה של מערת המכפלה.

הכותבות הן מורות לתנ"ך ולספרות בירושלים החתומות על מכתב המורים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו