בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא לגנוז את חוק טל

3תגובות

שר הביטחון, אהוד ברק, וגם פובליציסטים שונים, קוראים לגנוז את חוק טל. הנימוקים מתבססים לרוב על האי-שוויון שבחוק, אך נדמה שהדרישה לבטלו נטולת היגיון. ברק, למשל, שולל לחלוטין את חוק טל, אך מנגד הוא "נותן" לו עוד שנה, ועוד בכפייה: "צה"ל קובע את מי הוא מגייס, וכל היתר הולכים לשנה של שירות אזרחי-לאומי", אמר בדיון בסיעת עצמאות.

ואולם, ביטול חוק טל בתקופה קשה זו ביחסי הרוב החילוני עם המיעוט החרדי, יש בו כל החסרונות שניתן לחשוב עליהם ואף לא יתרון אחד - מלבד, כמה מצער, מענה למתלהמים ולקצרי הרוח.

כיום, כאשר ישנם כ-3,000 חרדים שבחרו לשרת בצה"ל, בתוכניות שח"ר ובנח"ל החרדי, וגם אברכים שמשרתים מרצון בשירות האזרחי-לאומי, להפסיק את תהליך הגיוס הזה (שגדל בעשרות אחוזים מדי שנה) משמעו לעצור תהליך היסטורי שלא התרחש במשך 60 שנה, ושחוק טל איפשר את התפתחותו המהירה מאז 2007.

האברכים שהצטרפו מרצונם לתוכניות שח"ר של צה"ל (כ-1,700 שמשרתים כרגע ועוד כ-400 בוגרים) הם סוכני שינוי. הם חיים כיום בתוך קהילותיהם ומדגימים, הלכה למעשה, שניתן לשלב בין שני העולמות. יותר מ-90% מהם מפרנסים את משפחותיהם בכבוד כתוצאה ישירה של שירותם הצבאי. כמוהם גם כ-7,000 חרדים הלומדים כיום במוסדות להשכלה גבוהה. לכל אלפי האברכים האלו יש ילדים, קרובים ושכנים.

מדובר בעשרות אלפים שחווים את התהליך ורואים אופק אחר לפניהם. נכון, יש להם גם רבנים, שמדי פעם מוציאים פשקווילים בולמים. אבל אנחנו כבר יודעים שרוב הרבנים מכירים כיום בצורך לשלב פרנסה ולימוד, ומברכים את אלו המבקשים לעשות זאת.

המספרים הללו עדיין רחוקים מלייצג את רוב הציבור החרדי. העובדה שהם מצטרפים לצה"ל רק כשהם רוצים בכך רחוקה מאוד מלענות על הדרישה לשוויון. אבל הערכה זהירה של קצב התהליך הזה מצביעה על כך שבתוך כעשור, עם קצב השתלבות של 25% בשנה (הערכה המבוססת על הקצב קיים) יהיה אפשר להתקרב למצב של שוויון בנשיאה בנטל, הן בשיעור התעסוקה של החרדים והן בהיקף המשרתים בצבא.

מה יקרה אם יבוטל חוק טל? אחת משתיים: אם צה"ל (ש"קובע את מי הוא מגייס", כדברי שר הביטחון) יקבע שהוא מגייס רק את הבחורים החרדים שרוצים לשרת, או את אלו שכדאי לו לגייס (מבחינת גיל ומצב משפחתי) - התוצאה תהיה מספר נמוך בהרבה של משרתים יחסית להיום. רוב האחרים יישארו בישיבות ובכוללים. שיעור התעסוקה של הגברים החרדים יירד עוד, ובקיצור, נחזור למצב שלפני יישום חוק טל.

אם, לעומת זאת, ינקוט צה"ל מדיניות נוקשה, יחייב חרדים במספרים גדולים לשרת שירות צבאי ואת השאר יחייב לעשות שירות אזרחי-לאומי, אנו מסתכנים במלחמת אחים.

לא, זו איננה הגזמה פראית. זוהי הערכת מצב (לא צבאית, אמנם, אך מקצועית) של מי שמכירים וחשים את רחשי לבו של הציבור החרדי. הוראה לגיוס חובה - בין אם לצבא ובין אם לשירות אזרחי, של כלל הצעירים החרדים, תלמידי הישיבות והכוללים - היא הכרזת מלחמה.

סביר להניח שהתוצאה תהיה סירוב מוחלט מצד הציבור החרדי. צה"ל יצטרך להפעיל משטרה צבאית. כבר ראינו שהאיום במעצר לא מפחיד את החרדים.

לפני כשנתיים כבר הופרח בלון ניסוי כזה. הרמטכ"ל אז, גבי אשכנזי, קרא להנהגת שירות לאומי כללי, שממנו יבחר צה"ל את המתגייסים לשורותיו, ואילו השאר יחויבו בשירות אזרחי. חזקה על פקודיו של אשכנזי, באגף כוח-אדם, שעשו את עבודת המטה המתבקשת בעקבות בלון ניסוי זה. בפועל, הרעיון נגנז.

האם ברק חושב שזיכרונו של הציבור קצר, או שהוא מזלזל בעבודת המטה של קציני אכ"א? כך או כך, אסור לוותר על חוק טל ופירותיו. יש מקום לשפר ולתקן כמה תיקונים, אבל לא לגנוז את החוק. חשוב שהמהלך יושלם.

ד"ר גל מנהל את פרויקט "שילוב חרדים" במוסד שמואל נאמן בטכניון. בשנים 2007-2009 עמד בראש מינהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו