בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבטלנים הרוחניים שנגד האוניברסיטה באריאל

קלות הדעת שבה משתמשים אנשי-שם במוניטין שלהם כדי להיראות מצפוניים בלתי נסבלת בעיני; אני מצדי סבור שכל אדם זכאי להשכלה - גם אם הוא מתנחל

99תגובות

לא מזמן העביר אלי מישהו אי-מייל המבקש ממני לחתום על עצומה היוצאת נגד ההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה. אבל עם כל הכבוד לפרופסורים כבדי הראש ולאישים הנכבדים האחרים החתומים עליה, אחזה בי צמרמורת ובחילה פיסית. ראשית, כי מיד זיהיתי בין השמות כמה דמויות של בטלנים נפוחים, שמוטב היה להם לעסוק בענייניהם האקדמיים ולקרוא את עבודות הסטודנטים שלהם במקום למסך את בטלנותם הכרונית בזוהר ההתגייסות הפוליטית.

זיהיתי למשל בין החותמים שם אחד לפחות של בטלן רוחני. אבל מה אני מבין בעולם האקדמיה: מה שאני יודע הוא שאני עצמי הייתי לא פעם הקורבן של עצומות כאלה המועברות מיד ליד באינטרנט, שקראו להדיח אותי, להחרים אותי, לרסק את פרצופי, לתלות אותי על עמוד חשמל, וכל זה על שום סיבות שהחותמים על העצומות נגדי חשבו אותן לצודקות, בדיוק כשם שעכשיו הם חושבים לצודקות את טענותיהם נגד הקמת אוניברסיטה בשטחים.

אלכס ליבק

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

על כן ברור שלא חתמתי על העצומה וגם לא נעניתי לבקשה המצורפת בה להעביר אותה הלאה. פשוט מחקתי אותה מתא הדואר שלי. כי בלתי נסבלת בעיני היא קלות-הדעת שבה נוהגים אנשי-שם אחדים במוניטין האמיתיים או המזויפים שעשו להם כדי להיראות מצפוניים ולהתנפח בשל כך עוד יותר משהם כבר עתה.

אני מקווה שברור עם זאת למי שקורא אותי, שאם אתבקש למשל ללמד באוניברסיטה עתידית זו של אריאל, אסרב בתוקף. אבל יש עדיין הבדל גדול בין זה לבין חתימה על עצומה המתנגדת להכרה אקדמית בקיומה של אוניברסיטה באריאל רק על שום שהיא שוכנת בשטחים. כי בהחרמות יש באופן כללי משהו פרימיטיבי, דוגמטי וילדותי המתאים לילדי בית ספר ולא למרצים באוניברסיטה. ואני כולל בתוך זה את ההחרמות המטופשות שאקדמיות ואקדמאים למיניהם בעולם מחרימים את האקדמיה בישראל.

הרי אין למשחק המטומטם הזה סוף: אנשי אקדמיה מצפוניים בבריטניה, למשל, או בצרפת, מעבירים עצומה הקוראת להחרים את ישראל הכובשת, ולנתק כל קשר עם האקדמיה שלה. אנשי האקדמיה בישראל מזדעזעים ואינם מבינים: "מה עשיתי? אני הרי לא כובש. אני שמאלני" ובחרדתם שמא שוב לא יוזמנו לכנסים בחו"ל, או שיתקבלו שם בפנים חמוצות, הם מטלפנים לעמיתיהם בעולם המחרימים אותם וחלקם מצדיקים את החרם וחלקם ממשיכים להתנצל ש"אמנם מדינת ישראל כובשת, אבל אני, אישית, ראו אותי, אני הרי טהור כשלג". והנה הלחץ הזה להיראות טהור כשלג נותן את אותותיו: יש! יש מפלצת חדשה שאפשר לצאת למסע צלב נגדה וכך להיראות צדיק בין צדיקים. ושם המפלצת הזאת הוא אוניברסיטה באריאל. יש! אם לא היתה קיימת היה צריך להמציא אותה.

דודו בכר

ובתוך כל שרשרת ההחרמות האקדמית הצבועה הזאת, שכל מטרתה להיראות כלפי חוץ טהור מחטא-הכיבוש, נשכח דבר פשוט אחד: שכל אדם זכאי להשכלה, ושיש משהו אנטי-אקדמי בהטפה למניעה מכוונת של השכלה מאנשים, ותהא הסיבה לכך אשר תהא.

בשטחים חיים, מה לעשות, מתנחלים, שהם אזרחי המדינה והם גם בני אדם וזכאים מתוך כך להשכלה כמו שהם זכאים למזון ולחשמל ולביטחון אישי. להתנות את השכלתם בכך שידאגו לכך שייגמר הכיבוש הוא סוג של הפעלת לחץ וענישה קולקטיבית בלתי אנושית הדומות בדיוק לרעיונות העיוועים שהעלו אנשי ביטחון ישראלים והוזים פרימיביים אחרים להתנות את הפסקת ירי הטילים מעזה באספקה של מזון וחשמל.

אני גם סבור שדווקא בשטחים, אוניברסיטה, כמוסד המפיץ השכלה חילונית ואוניברסלית, תוכל להשפיע, בטווח הארוך, על עצירה כלשהי בנהייה המדאיגה של צעירים שם אל הדתיות ההזויה והקיצונית שמטיפות לה כמה ישיבות בשטחים. רק מהבחינה הזאת, הייתי סומך את שתי ידי על ההכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה: מפני שהיא עשויה להיות מבצר עורפי של החילוניות והנאורות. נכון – היא תשכון בתוך סביבה בלתי סימפטית בעליל.

ואילו החרמה היא פתרון קל לבטלנים שאינם רוצים להתמודד באמת עם שום דבר מורכב. וזה למרבה הצער מה שיוצא מהעצומה שהועברה אלי באינטרנט, שכאמור עשיתי לה delete מיידי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו