בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סתם אפליה

13תגובות

מחקר השוואתי יכול להניב תובנות חדשות. הצבת תופעה מוכרת אל מול מקבילה המתקיימת בתנאים שונים, עשויה לחשוף פנים אחרות של מה שנדמה כידוע ומובן. אולם בחירה של מושא ההשוואה עלולה לעתים להוביל למסקנות שגויות ואף לשמש לבנייתה של תמונת עולם מעוותת.

במאמרה "כפר נולד" ("הארץ" 13.2) חוטאת קרני אלדד בהשוואה כזאת, ולא בשל חוסר הבנה. אלדד מציבה במשוואה מאחז אלמוני בשטחים מול הכפר הלא מוכר דהמש ליד לוד, ומבקשת מקוראיה לעשות ניסוי מחשבתי ולהחליף בין השניים.

היא שוכחת פרט חשוב: תושבי דהמש מתגוררים על אדמות פרטיות, הנמצאות בבעלותם מאז שנת 1951, ורשומות על שמם בטאבו. המדינה העניקה להם קרקעות אלו כפיצוי חלקי וזעום על השטחים שגורשו מהם ב-1948. משפחת אבו-קישק מוצאה בכפר באזור רעננה, משפחת איסמעיל מאזור גדרה, משפחת שעבאן מביסאן (בית שאן) ומשפחות אחרות מהנגב. אדמות אלו נקנו או ניתנו להן כחוק, בניגוד לפורעי נוער הגבעות, השודדים קרקעות פרטיות של פלסטינים בגדה המערבית.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

במשך עשרות שנים, תושבי הכפר עיבדו את אדמותיהם, בנו את בתיהם והקימו משפחות במועצה האזורית עמק לוד. בדיוק כמו שכניהם במושבים הסמוכים. בהבדל אחד: תושבי דהמש מעולם לא קיבלו מהמדינה או מהמועצה שירותים בסיסיים כמו פינוי אשפה, ביוב או תשתיות.

באמצע שנות ה-80 התחדדו ההבדלים בין יהודים לערבים במועצה האזורית עמק לוד. המדינה קבעה מחדש את ייעוד הקרקע של שטח הכפר, כך שכל בנייה למגורים בו נהפכה לבלתי חוקית. בעוד שבמושב ניר צבי הסמוך בנו התושבים בתים לילדיהם בשטחי החלקות החקלאיות, בדהמש הותר לתושבים לגדל עגבניות ועל בתיהם הוצאו צווי הריסה.

אלדד טוענת שתושבי דהמש הם עבריינים ופועלים בניגוד לחוק. אך למעשה, המדינה היא זו שעשתה דין נפרד למושבניקים ולתושבי הכפר הערבים, בעצם שינוי ייעוד הקרקע. בסירובה המתמשך להכיר בכפר, היא הפכה לעבירה את קיומם של התושבים ואת חייהם על אדמתם. למרות זאת, אנשי הכפר משלמים ארנונה למועצה שלא מכירה בהם ובמקביל נאבקים בבתי משפט, בוועדות תכנון ובכנסת, כדי להסדיר את מעמדו של הכפר ולחיות כאזרחים שווי זכויות במדינה.

בעקבות מאבק ציבורי עיקש הוסר זמנית איום ההריסה מעל בתי הכפר. בימים אלה מתנהלים דיונים בנוגע לעתידו בוועדות תכנון ובמשרד הפנים. תושבי הכפר מבקשים הכרה, כפי שתמיד ביקשו. מנגד, המועצה האזורית עמק לוד מבקשת לספח את דהמש לשטח השיפוט של עיריית לוד, בניגוד לרצון תושביו.

אחרי שנכשל הניסיון למחוק את הכפר, עושה המועצה כל שביכולתה כדי להיפטר מאחריות לתושביו, ולמנוע מצב שבו לערבים תהיה זכות לבחור ולהיבחר למועצה ולקבל חלק ממשאביה.

תהום עמוקה פעורה בין מגרון לדהמש. זוהי התהום שבין סדר יום גזעני ואלים לבין חזון של חברה יהודית-ערבית אזרחית ושוויונית.

הכותבות הן חברות תנועת התחברות-תראבוט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו