אויב לא מתוחכם

חיים ברעם
חיים ברעם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חיים ברעם
חיים ברעם

ניתן בקלות לראות במאמרו של רונן שובל ("מגיניו של בכרי", "הארץ" 15.2), משום מס שפתיים של המערכת לקשת הדעות, שהיא שם-צופן להשקפות הרווחות בקרב המרכז הלאומני וחלקים מהשמאל הליברלי. אלא שכתיבתו של שובל, ובעיקר ההתנפלות שלו על גל אוחובסקי, היתה מוכתמת ברמזים הומופוביים בוטים.

עילת המאמר של שובל היתה ש"הפסוודו ליברלים" - קטגוריה שהוא עצמו המציא לצורך המאמר, אולי בהשראת הפובליציסט בן-דרור ימיני - מסוכנים עוד יותר מכיתות פאשיסטיות שמנסות להנציח באלימות את הכיבוש הישראלי (האלים ממילא מעצם הגדרתו) בגדה המערבית הפלסטינית.

לגופו של עניין אין הרבה קשר בין הופעתו של השחקן הישראלי מוחמד בכרי, בהצגה "בית ברנדה אלבה" באולם צוותא, לבין הסרט "ג'נין ג'נין" שהאמן הפיק וביים לפני תשע שנים. פשעי המלחמה שבוצעו בג'נין ידועים בכל העולם, וייתכן שבכרי הפריז בפרט זה או אחר. אבל באורח עקרוני הוא יצר סרט שנועד לפגוע בכובשים ולא בנכבשים. על זה, ורק על זה, יצא הקצף.

לשמאל אין עניין להכפיש את החיילים, שהם לעתים קרובות בנינו וחברינו, אלא לפעול כדי שהם לא ייאלצו לעשות את המלחמה המזוהמת הזאת למען המתנחלים, ואך ורק למען המתנחלים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

אחד מבני נקלע לקרית ארבע במסגרת שירותו כחייל סדיר, זמן קצר אחרי שברוך גולדשטיין ביצע טבח נתעב בעשרות מתפללים במערת המכפלה בשנת 1994. לעתים נוח לנו לשכוח ש"כוחות הביטחון" הרגו לא פחות אזרחים מאשר גולדשטיין באותו אירוע.

בני טילפן אלי ממרכז עיר המתנחלים (שלימים הנציחה את פולחן גולדשטיין) ואמר לי בשכנוע עמוק של בן 19, ש"העיר מלאה במטורפים סהרורים, שאפילו המפקד שלי לא רוצה ממש להגן עליהם".

שובל מגן על החיילים? הרי הוא רק עולה על בריקדות כדי שהממשלה תמשיך לשלוח אותם להקריב את נפשם למען ההתנחלויות. אותן התנחלויות שהוקמו בניגוד לעקרונות המשפט הבינלאומי ושמוציאות דיבתנו רעה ברחבי העולם.

רונן שובל הגיע לשיאו כאשר הגדיר את מוחמד בכרי כ"אויב". הוא לא בא אליו בטענות, אלא רק לישראלים ממוצא יהודי. זוהי הבגידה האמיתית של הימין במדינת ישראל. הם מוכנים להוציא יותר ממיליון בני אדם אל מחוץ למחנה, ומגדירים את אזרחי ישראל הערבים כ"אויבים מתוחכמים".

לשיטתו של רונן שובל, אנשים כמונו הם "פסוודו ליברלים", ואנשים כמו בכרי או חבר הכנסת מוחמד ברכה (חד"ש), הם "אויב מתוחכם". לכן מוטב שיבין שכולנו, דמוקרטים יהודים וערבים, דוחים את ההגדרות שלו (שהן בעינינו התגלמות הלאומנות המסוכנת).

כולנו רואים באזרחים הערבים שותפים במאבק החשוב לשלום, לשוויון ולהחזרת השפיות למערכת, כדי למנוע מעשי תוקפנות חדשים, שסופם אסון לאומי וחברתי חסר תקדים בתולדות המדינה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ