בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקיפוח אינו מאלוהים

61תגובות

כל חיינו הפנמנו שהעובדה שמפעלים בישראל מוקמים רק בתחום היישובים היהודיים, היא גזירה משמים. לפי מידע שמביאה מרב ארלוזורוב ב-TheMarker ("משרד הפנים דופק ערבים ויהודים", 19.1), בין היתר ממרכז המחקר של הכנסת, מתברר שזו אכן גזירה, אבל לא בדיוק משמים, אלא מנציג השמים במדינת ישראל, שר הפנים אלי ישי. הוא הפוסק הבלעדי בתחומי השיפוט, איפה יירד גשם של מפעלים והיכן תהיה בצורת.

העיירות הערביות, לפי הנתונים, מקבלות ארנונה ממשרדי ממשלה וחברות ממשלתיות בסך 2.2 מיליון שקל - 0.2% מכלל הארנונה הממשלתית.

אזור התעשייה "ציפורית" קם על אדמותיהם של כפר-כנא, משהד והכפר העקור ספורייה, והוא שוכן גב אל גב עם כפר-כנא. והנה, למרות שאין לו קשר טריטוריאלי עם נצרת עילית, זו נהנית מהארנונה מאזור התעשייה. ארלוזורוב גם מציינת, שערביי הנגב לא יקבלו דבר מהכנסות מעיר הבה"דים שתקום. הם יקבלו רק מפגעים תברואתיים.

יפיע, עיר מגורי המונה כ-20 אלף התושבים, שוכנת ליד מגדל העמק. אם מזיזים מפעל אחד מאזור התעשייה בעיר היהודית השכנה, רק כמה מאות מטרים, המפעל יהיה בשטח השיפוט של יפיע, על כל המשתמע מכך מבחינת הכנסות ארנונה, תעסוקה, יזמות ושירותים נלווים. אבל אסור להזיז, כי התעשייה, רק עברית תדבר. אחר כך באים בטענות שהערבים לא משלמים מס הכנסה. קודם שתהיה הכנסה, אחר כך נדבר על מס הכנסה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

הערבים אומרים: "כשיורד גשם, הוא יורד על כולם". גשם הוא מאלוהים. קיפוח לא. וקיפוח מכוון לא יכופר אפילו באלף תפילות. חשוב להזכיר לשר ישי, שאלוהים לא רק שומע תפילות אלא גם בוחן את מעשי המתפללים.

במחזה לבנוני ישן אומרת אחת הדמויות, שמודעות בגיל צעיר מגרשת את הילדות. המודעות להשפלה מגרשת כל שלווה, גם של המבוגרים. זה מוחק את שמחת החיים. זה רק לא עניין של כסף. הרי ברוך השם, 22 המדינות הערביות מציפות אותנו בכל טוב. העניין המרכזי באפליה הוא ההשפלה. עוני זה אלמנט אחד, אבל לא המרכזי.

אם שני אחים יקבלו בירושה אלף שקל כל אחד, אז זה לא הרבה אבל אלה החיים. אבל אם אחד יקבל מיליון שקל ואחיו יקבל מיליון ועוד 10,000, הכעס יהיה רב. זו ההשפלה.

אני כועס על ארלוזורוב. נכון שהיא פוקחת את עינינו, אבל באותה עת היא מאמללת אותנו. כי כל עוד אתה לא יודע שאתה מקופח הדברים איכשהו מסתדרים. כשמקופח יודע שהוא מקופח ויודע את גודל הקיפוח, זה ייסורים. אבל כשהרשויות מקפחות, מכירות בקיפוחך ולא ינקפו אצבע - זה כבר סיוט.

אפשר להשוות את מצבם של הערבים למצבם של נוסעים התקועים במכונית בוערת, ואיש לא יכול להושיע אותם. ההבדל הוא, שבעוד שבמקרה של האוטו הבוער יש סכנה ממשית למחלצים, שום סכנה לא נשקפת לאלה שיכבו את שריפת האפליה. הימנעות מכיבוי השריפה עלולה להבעיר את כל השטח.

עכשיו פופוליסטים מכובדים יגידו, הנה עוד ערבי מתבכיין. נו, מה רע בלשטוף את העיניים והלב בדמעות? לזרוק אבנים זה בריא יותר?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו