בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדרך לבידוק ביטחוני ראוי

לא סביר שבג"ץ יפסול את נוהגי הבידוק הביטחוני בנתב"ג. אבל אפשר לגייס בודקים ערבים, שיהיו ודאי רגישים יותר לבני עמם, להעניש סלקטורים גזענים ולפצות נוסעים על השפלה

16תגובות

פרשת השפלתה של העיתונאית הישראלית הערבייה, יארא משעור, בעת הבידוק הגופני שנערך לה על ידי אל על בשדה התעופה במילאנו שבאיטליה ("אחרי 27 שנה, ליארא משעור נמאס להיות מושפלת בטיסות", מאת ג'קי חורי וזהר בלומנקרץ, "הארץ", 16.2), עוררה מחדש את הדיון בנוהלי הבידוק המופעלים בהנחיית השב"כ. ככל שמדובר בנוסעים ערבים או מוסלמים, לרבות אזרחים ישראלים, נוהלי הבידוק כוללים הפרדה מיתר הנוסעים וחיפוש יסודי על הגוף ובכבודה האישית. מי שנחשף לבדיקות אלה יודע כי הן משפילות, מפלות ופוגעות בזכות החוקתית הבסיסית של הערבים בישראל לכבוד האדם.

נגד נוהלי הבידוק המבוססים על מוצא אתני תלויה ועומדת עתירה עקרונית בבג"ץ, שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל בשנת 2007. בהרכב ישבה הנשיאה היוצאת, השופטת דורית ביניש. מאחר שהחוק מאפשר לשופט פורש לסיים לכתוב את פסקי דין שעל שולחנו בתוך שלושה חודשים מיום הפרישה, צפוי פסק הדין להתפרסם בפרק זמן זה.

בג"ץ יוכל להשתמש בניסיון המשפטי שנצבר בארצות הברית בקשר לנוהלי הבידוק של שדות התעופה, שגובשו לאחר פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001. עוד לפני פיגועי הטרור, בשנת 1997, קבעה ועדה בראשות סגן הנשיא אז, אל גור, כי בידוק ביטחוני בשדות תעופה המבוסס על מוצאו הלאומי, דתו או גזעו של הנוסע, הינו פסול.

דן קינן

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

לאחר מתקפת הטרור התבררה חוקיותם של נוהלי הבידוק בבתי המשפט הפדרליים. פסקי הדין אינם אחידים, אך ברובם נקבע כי בידוק ביטחוני המבוסס על מוצא אתני או לאומי של הנוסע אינו בלתי חוקתי בתור שכזה, בשל הצורך להגן על האינטרס החשוב של ביטחון המדינה.

ואולם בפסקי הדין נקבע גם שאין להפעיל את נוהלי הבידוק המבוססים על מוצא אתני או לאומי, על אזרחים אמריקאים. חיזוק לכך ניתן ב-2004, לאחר שפורסם דו"ח של ועדה של הקונגרס שחקרה מדוע לא הצליחה ארצות הברית למנוע את מתקפת הטרור הגדולה בהיסטוריה. בין השאר, ובהתחשב בהיסטריה הציבורית באותם ימים אולי במפתיע, המליצה הוועדה לא להפעיל בידוק על בסיס אתני כלפי אזרחים אמריקאים בשדות התעופה בארה"ב. ההמלצה כובדה על ידי ממשלו של ג'ורג' בוש וכמובן גם על ידי ממשל אובמה.

האם יפסע בג"ץ בעקבות בתי המשפט האמריקאיים ויפסול בידוק של אזרחים ישראלים על בסיס אתני או לאומי? כנראה שלא. אגף אבטחת התעופה, שהוקם בשנת 1968 ונוהלי הבידוק שפותחו לאחר חטיפת מטוס אל על באלג'יר, הוכיחו עד כה יעילות של 100%: מאז 1968 לא הופלו מטוסים ישראליים ולא נחטפו, למרות שרמת הסיכון הנשקפת להם היא מהגבוהות בעולם. עם יעילות כה ברורה יהיה לבג"ץ קשה להתווכח. מעבר משיטת בידוק סלקטיבית המבוססת על אפיון רמות סיכון של נוסעים, לשיטה שונה - בידוק אוניברסלי אחיד של כל הנוסעים או בידוק רנדומלי כמקובל בארה"ב - לא סביר שיתרחש במציאות הישראלית.

האתגר הגדול של בג"ץ הוא להצביע על אמצעים מידתיים לבידוק ביטחוני, המאזנים את היעילות המוכחת של השיטה עם הפגיעה הבוטה באזרחי המדינה הערבים. חלק מאמצעים אלו ניתן ליישם לפני הבידוק ובמהלכו: למשל, הקטנת הנראות של ה"פרופיילינג" באמצעות שימוש מוגבר בטכנולוגיה, שיפור השירות באמצעות הכשרה והדרכה מקצועית לסלקטורים, וגיוס עובדים מקבוצת המיעוט, הרגישים יותר לתרבות הנוסעים ודוברים את שפתם. בד בבד ניתן לנקוט אמצעי ענישה ותמרוץ בדיעבד: הפעלת מערכת איסוף נתונים לאיתור סלקטורים גזעניים או פיצוי בגין השפלה בשדה התעופה.

ביטחון המדינה ויצירת שמים בטוחים לאזרחיה הם אינטרס חיוני ואף קיומי. אך השפלת אזרחי ישראל בשדה התעופה לא תורמת לביטחון ואף מזיקה למרקם היחסים העדין שבין רוב ומיעוט בישראל.

פרופ' רבין הוא דיקאן בית הספר למשפטים ע"ש חיים שטריקס במכללה למינהל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו