בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צוחקים כל הדרך אל בנק ישראל

40תגובות

קשה להבין איך ראשי בנק ישראל לא הסמיקו מבושה עם פרסומו של דו"ח קרן המטבע הבינלאומית. הדו"ח עסק באופן טבעי בנושאי המאקרו המרכזיים של המשק - רמת התוצר, שיעור האבטלה, החוב הציבורי, המדיניות המוניטרית ורמת העוני - אך בצד כל אלה, הוא טיפל בעוד נושא חשוב מאוד: השכר בבנק ישראל.

קשה להאמין, אך בכירי הבנק מצאו זמן כדי לספר למומחי הקרן עד כמה השכר בבנק נמוך והתנאים לא משהו. "המומחים" התרשמו מאוד והכניסו לדו"ח השנתי סעיף יוצא דופן שאומר שיש לבחון את השכר בבנק, כי הוא נמוך מדי ומקשה על גיוס עובדים חדשים ושמירה על הקיימים.

אם באמת היה מדובר במומחים כלכליים, הם היו לומדים וחוקרים את הנושא ואז מגלים שבנק ישראל נמצא בראש פירמידת השכר במגזר הציבורי, גם לאחר שהבנק נאלץ להכניס לשורותיו עובדי "דור ב'" עם תנאי שכר פחותים. כי זאת יש לדעת: גם עובדי דור ב' בבנק ישראל משתכרים יותר מכלכלנים באגף התקציבים של האוצר, באגף המסים ובאגף החשב הכללי, למרות שבאוצר עובדים יותר שעות ויותר קשה.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הפרשנויות ישירות אליכם

אותם "מומחים" לא שמעו על פרשת השכר הגדולה שמעיקה על הבנק זה שנים רבות, על חריגות השכר הגדולות והוספת דרגות שלא קיימות במטרה לנפח את שכר הבכירים. זוהי אמנם פרשה מהעבר, אבל מדובר בשערורייה שנמשכה עשרות שנים, עד שהתפוצצה ברעש גדול לפני כשש שנים, ועד היום לא הגיעה לסיומה. אבל מה אכפת למומחי הקרן? בכירי הבנק ביקשו והם המליצו.

דברים מוזרים מתרחשים גם במחלקת המחקר של בנק ישראל. שם פורסם באחרונה מחקר שעסק בחוזים אישיים במגזר הציבורי. וראו זה פלא: המחקר קובע שחוזים אישיים זה לא דבר הכי מומלץ, ובמקרה, זו גם עמדה שעולה בקנה אחד עם עמדת עובדי הבנק, שמתנגדים לחוזים כאלה. כי מה רע להם במקום עבודה שיש בו חוזה קיבוצי, שכר גבוה, תנאים סוציאליים מצוינים וגם קביעות טוטלית?

"המחקר" קובע שהחוזים האישיים במגזר הציבורי כשלו במטרתם העיקרית: מניעת עזיבה של עובדים טובים. אבל מי אומר שזו המטרה? החוזים האישיים נוצרו כדי ליצור גמישות ניהולית והתחדשות. לא קיבעון והסתיידות. אבל בבנק ישראל רגילים למצב שמי שנכנס, נשאר לעד. אין עזיבה ואין פרישה כי השכר האלטרנטיבי בחוץ נמוך יותר. אבל לארגון זה רע.

כותבי "המחקר" לא הבינו שהסיבה לפרישה של חלק מבעלי החוזים האישיים היא שמדובר באנשים צעירים בעלי אמביציה, שאין להם פנסיה תקציבית שמאפשרת להם לפרוש בגיל 50, ולכן אין להם סיבה מיוחדת להיצמד למקום העבודה. מדובר בצעירים מוכשרים שנוטלים סיכונים, שעוברים למגזר העסקי ופותחים בקריירה נוספת. זה טוב למשק וטוב גם למגזר הציבורי שיכול להתחדש.

אבל האמת היא שלא הופתעתי מתוצאות "המחקר". הוא מתאים מאוד לתפישת העולם הכלכלית של ראש חטיבת המחקר, פרופסור נתן זוסמן, שידוע כמי שלא מתלהב מתחרות חופשית, כלכלת שוק והפרטה. זוסמן אוהב ממשלה גדולה ומסים גבוהים. לכן המינוי שלו לראש חטיבת המחקר הוא טעות של סטנלי פישר.

כל עוד זוסמן עומד בראש החטיבה, לא נראה מחקרים רגישים וחשובים, למשל כזה שיחשוף את הנזק הכלכלי העצום שגורמת שליטת הוועדים הגדולים במונופולים הציבוריים - חברת החשמל, רשות שדות התעופה, רשות הנמלים, וגם הרכבת. לא נראה חישובים שמסבירים איזה "מס" אנחנו משלמים על כל המוצרים עקב חוסר היעילות, הבזבוז ועצירת הפיתוח, שגורמים אותם ועדים ומונופולים גדולים.

אבל בעוד שעל אמונות כלכליות ניתן להתווכח, אי אפשר להצדיק את המהלך הפתטי של הכנסת סוגיית השכר בבנק לתוך הדו"ח השנתי של קרן המטבע. זה פשוט עוול לעובדים המסורים והטובים של הבנק.

Read this article in English: Laughing all the way to the bank



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו