בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפשר גם בלי תלונה

6תגובות

קראתי בסיפוק את הודעת ר' מלשכת ראש הממשלה, כי הצדק מבחינתה נעשה בלי שהיה עליה להעיד נגד הממונה עליה, ראש הסגל נתן אשל. לא היה לי נוח עם הלחץ למסור עדות לפני נציבות שירות המדינה, שעל פי הפרסומים הופעל עליה.

לא מעט בירורים על הטרדה מינית במקומות עבודה מתקיימים בלי שהעובדת מגישה תלונה. במקומות עבודה פרטיים הבעיה סבוכה יותר מאשר בשירות המדינה. ייתכן מצב שבו הממונה שב ופונה לעובדת הכפופה אליו בהצעות שונות, ויכולה להיות ביניהם מערכת יחסים בהסכמה. שני המצבים האלה הם הטרדה מינית לכאורה; למשל, כאשר הממונה אינו מדווח להנהלה על הקשר שהוא מנהל עם העובדת. החוק למניעת הטרדה מינית קובע, כי מעביד שנודע לו על הטרדה מינית מחויב לערוך בירור.

ומה אם העובדת אינה מעוניינת בבירור כזה? רצונה של העובדת אינו רלוונטי לחובת המעביד. מעביד שאינו מקיים בירור בנסיבות אלו מפר למעשה את החוק ועלול למצוא את עצמו חשוף לתביעות.

אין לטעות: לפעמים כוונות המעביד טובות. הוא מעוניין להעמיד את הממונה על חומרת מעשיו ולבוא אתו חשבון.

יש סיבות רבות לכך שעובדות אינן מתלהבות לשתף פעולה עם בירור שלא הן יזמו. בדרך כלל המעביד איננו נציבות שירות המדינה, אלא מעסיק פרטי. לפעמים העובדת אינה סומכת על המעביד ואינה רוצה למסור להכרעתו את השאלה, אם היתה נתונה להטרדה מינית. יש גם מקרים שלעובדת ברור, כי המעביד נוטה לצד הממונה וכי תוצאות הבירור ידועות מראש. הרי ברוב המקרים הממונה נחוץ בארגון יותר מהעובדת. לכן קשה לה להאמין שהמעביד יקבע שהוא הטריד אותה.

ייתכן גם, שהעובדת מעוניינת להגיש תביעה כספית בבית הדין לעבודה, או לפנות למשטרה ולמסור תלונה. בית הדין והמשטרה הם גופים אובייקטיביים, לטעמה, ומסירת גרסה במקום נוסף אינה נוחה לה. לפעמים העובדת מעדיפה לשמור על פרטיותה ולא לחשוף את ענייניה האישיים ביותר למעביד או לאחראים מטעמו.

סיבה שכיחה לא פחות להימנעות מהגשת תלונה היא, שהעובדת אינה מרגישה מוטרדת. נכון, התנהגות הממונה יכולה להיחשב הטרדה מינית (למשל, הצעות מיניות חוזרות ונשנות, או בדיחות גסות), אבל היא מתמודדת לבד, ואין לה שום עניין בבירור.

נתקלתי במקרים, שבהם מעבידים לא ראו בעין יפה התנהגות של עובדת, שסירבה להתייצב לבירור שהוכתב לה. המעבידים לא הסתפקו בהחמצת פנים, אלא התנכלו לעובדת, כאילו היא הבעיה.

עמדה זו באה לידי ביטוי בהד הציבורי שליווה את פרשת ר'. בעיני, זאת עמדה התלושה מהחוק וממטרותיו. החוק נתן למתלוננת שלוש אפשרויות: להגיש תלונה למעביד, להתלונן במשטרה, או להגיש תביעה כספית. מתלוננת יכולה לבחור בכל אחת מהאפשרויות, לבחור בחלקן, או לא לנקוט הליך כלשהו. דווקא יכולת הבחירה, לרבות האפשרות לא לעשות דבר, מעצימה את הנפגעות ונותנת להן מרחב של שליטה. לחץ למסור גרסה או להגיש תלונה מחליש את העובדות האלה וחוטא למטרת החוק.

עו"ד צחור מתמחה בתביעות על הטרדה מינית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו