בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איראן רוצה חיבוק

35תגובות

כמה צנטריפוגות יש לצפון קוריאה? כמה אורניום מועשר יש לפקיסטאן? איזה דלק גרעיני יש לישראל? גם אם יש למישהו תשובות על השאלות האלה, אין זה מפני שהמדינות נידבו את המידע. רחוק מכך. איראן, לעומתן, לא סותמת את הפה לרגע.

לא את הכל אנחנו יודעים, אבל תראו איך מחמוד אחמדינג'אד קילף לפני מצלמות הטלוויזיה את מוט הדלק הגרעיני מעטיפתו. הוא אינו מסתיר שיש לו אורניום מועשר בשיעור 3.5% ו-20%, ואיראן גם מודיעה כמה צנטריפוגות חדשות יש לה ומתי הן הותקנו. מפתיע עוד יותר הוא האופן שבו היא מודיעה על מה שהיא מתכוונת לפתח, להתקין או להעשיר, ומתי, כאילו מדובר באיזה פרומו לתוכנית טלוויזיה. מותר לתמוה מדוע היא חושפת כך את תוכנית הגרעין שלה. מדוע אינה מאמצת את מדיניות העמימות הישראלית, למשל?

כי היא לא צריכה.

קיימת הסכמה במערב, וגם בישראל, שאיראן עדיין לא החליטה אם לפתח נשק גרעיני. אם נניח שבמערב "יודעים" זאת בוודאות, מדוע היא טרם החליטה? שהרי אם אין בכוונתה לפתח נשק כזה, על מה הבהלה, ואם היא מתכוונת לפתח נשק גרעיני, מדוע היא מתמהמהת. אם הסנקציות עוצרות את החלטתה של איראן, אין הכרח לתקוף אותה. די בכך שהסנקציות יישארו לנצח וכך יובטח השלום העולמי. אפילו אפשר להסיר את הסנקציות, ורק לאיים בהטלתן מחדש אם איראן תשנה את מדיניותה.

אבל נדמה כי התשובה מצויה במקום אחר. קשה שלא להתפעל מן ההצלחות המדיניות של איראן בעשור האחרון. בזכות הכיבוש האמריקאי בעיראק הצליחה איראן להיות הספונסרית של עיראק. היא גם העורף האסטרטגי של סוריה ושולטת - באמצעות חיזבאללה - במדיניות הפנים בלבנון. היא משקיעה הרבה כסף באפגניסטאן, מסייעת לפקיסטאן ומנהלת עסקים רחבי היקף עם הודו. השבוע היא הציעה למצרים לסייע לה בשיקום כלכלתה, אם ארצות הברית תחליט להקפיא את הסיוע לקהיר, וכבר נשמעים קולות במצרים שמעודדים את הקשר הזה.

איראן מקפידה לשמור על יחסים הדוקים גם עם טורקיה, עם קטאר ועם כמה מדינות במגרב. היא אינה בררנית במיוחד כלפי מדינות סוניות או חילוניות, והקמת קואליציה שיעית אינה בדיוק מה שמנחה אותה, גם לא יצוא המהפכה האיסלאמית. היא מכירה היטב את חומת הברזל שמציבות מדינות סוניות אל מול הזרם השיעי ויודעת עד כמה מתעבים חכמי הלכה סונים את הזרם השיעי, שאותו חלק גדול מהם מחשיב ככפירה. שיקוליה של איראן הם אסטרטגיים ורציונליים, לא מיסטיים. כך גם חושב ראש המטות המשולבים האמריקאי, הגנרל מרטין דמפסי.

אבל איראן אינה מסתפקת במעמד אזורי. הצלחתה הגדולה טמונה באופן שבו היא מתמרנת את מדיניות החוץ של מעצמות המערב אל מול מעצמות המזרח, סין ורוסיה. היא מעמתת את ארצות הברית, שמתנגדת להתקפה עליה, עם העמדה הישראלית. היא מצליחה למנוע התקפה על סוריה מפני ששום מדינה או קואליציה של מדינות במערב אינה רוצה להעמיד את איראן במבחן, קל וחומר כאשר הכל רוצים לנהל עם טהראן דיאלוג על הגרעין.

כך לימד המערב את איראן שאין לה צורך בנשק גרעיני. די בכך שתציג את יכולתה לפתחו, כדי שתהפוך למעצמה שמכתיבה מדיניות עולמית. את הקו המפריד בין פוטנציאל ייצור לייצור אין איראן ממהרת לחצות ואולי לא תחצה לעולם. מדוע עליה לתת למערב עילות לתקוף אותה או להטיל עליה סנקציות נוספות, אם היא משיגה את יעדיה גם ללא פצצה גרעינית אחת במחסנה? זהו מצב אידיאלי מבחינתה. מצב שבו איש אינו מעז להירגע מול היכולת שלה, בלי שבאמת תצטרך לאיים. זאת ההרתעה האולטימטיבית. ספר לחבר'ה מה אתה יכול לעשות להם, אם רק תרצה, וחכה שיחבקו אותך. רגע, אבל זוהי המדיניות הישראלית, לא?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו