גניבת הזכות לפרטיות

במשרד הפנים חושקים במאגר ביומטרי גדול, יפה ומתוחכם. אבל מאגר כזה אינו קיים בשום מדינה מערבית

תרצה פלור
תרצה פלור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
תרצה פלור
תרצה פלור

נו, מקימים מאגר ביומטרי. את מי זה מעניין, נוחר בשעמום מר ישראל ישראלי. אני שומר חוק, והחוק שומר עלי. ובכן, כשזה מגיע לחוק "הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע", הקלישאה הזאת ראויה לעיון. מר ישראלי מרוצה מהחיים, ובעודו יושב בכורסה אינו שם לב איך מושכים לו את השטיח מתחת לדמוקרטיה.

אם אין הוא קורא מדורי מחשבים וטכנולוגיה, ולא מציץ באתר של האגודה לזכויות האזרח או בבלוגים כמו זה של עו"ד יהונתן קלינגר, מר ישראלי יכול להסתנוור בקלות מהכוונות הטובות: משרד הפנים פועל להפוך את תעודות הזהות והדרכונים לתעודות חכמות. לא עוד נייר מנוילן, אלא כרטיס המכיל שבב ובו מידע, כולל טביעות אצבע ומבנה פנים, של בעל התעודה. התעודה החכמה כמעט בלתי ניתנת לזיוף, ואם אבדה, מבטלים אותה. גם אם תוסיף ותתגלגל, היא סתם חתיכת פלסטיק. זה יעיל, זה אלגנטי, ולשם העולם כבר התקדם.

אבל משרד הפנים חושק גם במאגר ביומטרי, שיכיל את הנתונים מכל התעודות. רק ככה, טוענים שם, יהיה אפשר להתמודד עם זייפני תעודות המשגעים את המערכת. מאגר גדול ויפה יהיה לנו, שאין כמותו בעולם המערבי.

הפגנה נגד המאגר הביומטרי, תל אביב 2009. זה לא מדע בדיוניצילום: מוטי קמחי

זה הרגע להתעורר. מאגר כזה אכן אינו קיים בשום מדינה מערבית, גם לא באלה שמנפיקות תעודות חכמות. כדי להילחם בזיופים לא חייבים מאגר, ושום מדינה דמוקרטית אינה מעזה להפר כך את זכויות אזרחיה.

מה, מצקצק מר ישראלי, יפרצו למאגר? הוא לא מפחד מהאקרים או מבלוגרים, או ממה שזה לא יהיה. נכון, פרצו לפנטגון, פרצו למחשבי לוקהיד-מרטין, הופצו ברשת נתונים של כרטיסי אשראי - אבל למחשב-העל של משרד הפנים זה לא יקרה. אצלנו מועסקים מיטב המוחות, יהיה בסדר.

האומנם? רק באחרונה פוענח האופן שבו דלף מרשם האוכלוסין של ישראל לאינטרנט, והוכח, שבשביל זה לא נדרש שום האקר - די היה באיש קטן בעל אישור כניסה לבניין. אם ייפרץ המאגר הביומטרי, לא ייגנב מספר; הפעם תיגנב זהות. במלים פשוטות: את האצבעות של אזרחי ישראל יהיה קשה להחליף. אבל מר ישראלי מבקש בנימוס שיעזבו אותו מהפרנויה הזאת.

גם בלי גניבת זהות, קיום של מאגר ביומטרי גונב מכל אדם ואדם את הזכות לפרטיות. אין מדובר בבחירה לפרסם תמונות של מישהו בפייסבוק, או לא. הזכות לפרטיות היא עמוד תווך בדמוקרטיה, ממאפייני החירות והעצמאות הטבעיות של האזרח. המשטרה ושירותי הביטחון, שהצהירו על רצונם להשתמש במאגר, מבקשים לנתץ את הזכות הזאת.

אני לא עבריין, מתרווח מר ישראלי בכורסתו, זה לא נוגע לי. אין כל ודאות בכך. מר ישראלי יוצא לפאב, ניגש לשירותים, נשען על הבר, מפטפט עם בחורה והולך הביתה. למחרת מתברר, שאחרי שעזב היתה בפאב תקיפה חמורה, אפילו רצח. שוטרים בדלת: מר ישראלי, טביעות האצבעות שלך נמצאו בזירת הפשע, מה תגיד?

מילא פאב, חוק הזנות בדרך, מר ישראלי, אולי כדאי שתחשוב שוב על צירוף העניינים הזה? בהינף מברשת, אבקה ומצלמת אבטחה יוכלו השלטונות לדעת מי בילה איפה ועם מי. אולי זה לא בדיוק אתה, אבל מה לעשות, המכשיר חדש, המאגר זז לאט, אז אולי תודיע בעבודה שאתה מאחר, יש חקירה.

זה לא מדע בדיוני, זה כאן. משרד הפנים יזמין אותך עוד מעט לפיילוט של המאגר. שכחו רק להכין הדמיה של כל ההשלכות.

האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, עותרת מהתנועה לחופש המידע וחבר באיגוד הישראלי לאבטחת מידע הגישו השבוע עתירה לבג"ץ נגד המאגר. העתירה היא מסמך מרתק ומטריד (אבל מר ישראלי נרדם כבר בשלב הקראת השמות), והעותרים הם בבחינת הילד עם האצבע בסכר.

מי שרוצה פה דמוקרטיה גם בשנים הבאות מוכרח להתנגד להקמת המאגר הזה ולשמור את האצבעות שלו קרוב לחזה. כדי שלא יבכה אחר כך, כשלא תהיה לו דרך חזרה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ