בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלחמה קרה הפוכה

3תגובות

בורסת ההימורים פורחת: המלחמה תפרוץ לפני יוני השנה (גרסת שר ההגנה האמריקאי לאון פאנטה), המלחמה תפרוץ רק אחרי הפריימריס בקדימה (גרסת אהוד ברק), עוד לא הוחלט מתי המלחמה תפרוץ (גרסת ברק אובמה). אבל המלחמה כבר פרצה.

זו אינה רק מלחמה אזורית. היא אינה סובבת רק סביב איראן. זוהי מלחמה עולמית, בין-גושית. היא פרצה לפני שטיל אחד נורה. זוהי מלחמה קרה.

המלחמה הקרה חזרה ובגדול. הווטו של רוסיה וסין במועצת הביטחון בעניין סוריה הוא אחד משיאיה עד כה, אבל צפויים שיאים חדשים. גם התגובה האמריקאית - הבעת גועל מהווטו הזה והאשמת רוסיה וסין באחריות לטבח הנורא בסוריה - היא עליית מדרגה באותו קרב ענקים. רטוריקה כזאת לא נשמעה כבר שנים.

אין זו רק מלחמת מלים. ההפצצות של נאט"ו בלוב ומיגור שלטונו של מועמר קדאפי הם חלק מהמלחמה הזאת. משלוחי הנשק מרוסיה לסוריה בימים אלה ממש, הם חלק מהמלחמה הזאת. כך גם הסיוע הרוסי לגרעין האיראני, הכולל את הכור בבושהר ומרכיבים עלומים יותר. וכך גם עסקת הנשק בשווי עשרות מיליארדי דולרים בין ארצות הברית וסעודיה.

לכאורה חזרנו לשנות ה-70. המעצמות בוחשות במזרח התיכון, מחמשות אותו ומלבות את המתח בו במקום להרגיעו. מרוץ חימוש חדש, הפעם לא בין המעצמות, אלא בין ישראל לשכנותיה. 200 אלף הטילים המאיימים על ישראל, כדברי ראש אמ"ן, לעומת קומץ מערכות נגד טילים בישראל. היכולת הגרעינית המיוחסת לישראל, אל מול המרוץ האיראני אל הפצצה. אבל משהו לא מסתדר כאן. האנלוגיה למלחמה הקרה אינה מושלמת. במלחמה הקרה היתה רוסיה הידידה והתומכת הגדולה של העולם הערבי, ואילו בימים אלה הופכת רוסיה לאויבת הגדולה של העולם הערבי.

בעקבות תמיכת רוסיה בבשאר אסד, שהגיעה לשיאה בווטו במועצת הביטחון ובביקורו של שר החוץ הרוסי, סרגיי לוורוב, בדמשק בעיצומו של הטבח בחומס, סחף צונמי אנטי-רוסי את מדינות ערב. תמונות של נשיא רוסיה דמיטרי מדוודב, נשרפות בכיכרות. הגדיל עשות יוסף אל-קרדאווי, הסמכות הדתית העליונה באיסלאם הסוני, שקרא לכל המוסלמים לנתק כל קשר עם רוסיה ולהחרים את תוצרתה. המדינה הערבית היחידה במזרח התיכון שבה יש לרוסיה דריסת רגל היא סוריה. כשייפול אסד, במוקדם או במאוחר, גם דריסת רגל זו תימחה.

המלחמה הקרה שפרצה לנגד עינינו היא, אם כן, מלחמה קרה הפוכה. רוסיה כרגע אינה הפטרון הגדול של העולם הערבי, אלא אויבתו השנואה. תמיכתן של רוסיה וסין באיראן, שאינה מדינה ערבית ואינה סונית, ובגרורתה העלאווית בדמשק, מציבה אותן נגד רוב מדינות ערב ונגד האחים המוסלמים, שבעקבות האביב הערבי הופכים לכוח החזק במזרח התיכון.

כוח זה אינו בהכרח אנטי אמריקאי. תמיכת המערב בסילוקם של חוסני מובארק, זין אל-עאבדין בן עלי, קדאפי ואסד, בשילוב אינטרסים כלכליים, יצרו כר לשיתוף פעולה מרתק בין האחים המוסלמים לבין ארה"ב ואירופה. אפילו ישראל אינה אויב אוטומטי של האחים המוסלמים, שהנהגתם תומכת בשלום בין ישראל ומצרים. עדיף שישראל תצטרף לגינוי הטבח בסוריה ותמצה את סיכויי האביב הערבי במקום רק לקונן על סיכוניו.

המלחמה הקרה החדשה היא מוטציה שלא הכרנו. היא מתחוללת בין ארה"ב, אירופה, ישראל וגורמים סוניים מצד אחד, לבין רוסיה, סין, איראן וגורמים שיעיים מצד שני. האם גם עכשיו, כמו בשנות ה-60 וה-70, מאזן האימה וסכנת השואה הגרעינית ימנעו עימות צבאי? או שמא תהפוך המלחמה הקרה לחמה?

התשובה לשאלה זו אינה ידועה לאיש, אבל בה תלוי גורלנו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו