בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם בשאר ישרוד?

7תגובות

ב-8 מארס ימלאו 49 שנים למהפכת הבעת, שחוללה תמורות פוליטיות, חברתיות וכלכליות בסוריה. אתמול צוינו 46 שנים להשתלטות בני עדת המיעוט העלאווית (כ-12% מהאוכלוסייה בסוריה, שרובה מוסלמית סונית) על מוקדי הצבא והביטחון במדינה. פרקי זמן ארוכים אלה יכולים להסביר במידה רבה את עוצמתו ושרידותו של בשאר אסד, שביולי 2000 ירש מאביו, חאפז, שלטון אוטוקרטי בן 30 שנה.

הסברים נוספים לשרידותו של שלטון האימים הברוטלי של בשאר הם הסיוע הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי של איראן ורוסיה (וגם של סין, אשר יחד עם רוסיה התנגדה בשעתה להמשך שלטון קדאפי בלוב), ומן העבר השני, העדרה של מעורבות צבאית חיצונית (כמו שקרה בלוב) וכן חולשתם ופיצולם של גורמי האופוזיציה הסורית, צבאיים ואזרחים כאחת.

יש לציין כי אופוזיציה אלימה ומסוכנת למשטר הבעת נוצרה עוד באמצע שנות ה-60, בהנהגת "האחים מוסלמים". הללו התקוממו אז נגד המדיניות החילונית הנוקשה של המשטר, נגד שליטת העלאווים "הכופרים" בצבא ונגד הצעדים הכלכליים-הסוציאליסטיים של הממשלה. מרידות אלה, שנמשכו לסירוגין עד ראשית שנות ה-80, דוכאו ביד ברזל. השיא היה בטבח בעיר חמה בפברואר 1982, שם נרצחו כ-25 אלף גברים נשים וילדים בידי חייליו של חאפז אסד.

אין ספק, טבח זה הרתיע מוסלמים סורים במשך זמן רב מלהניף מחדש את נס המרד. אולם באחרונה, בהשפעת ההתקוממויות בארצות ערב השכנות ובהשראת הרשתות החברתיות והרעיונות המערביים הדמוקרטיים, יצאו לרחובות הערים צעירים סורים רבים, דתיים וחילונים, והם מחרפים את נפשם במאבק חסר תקדים מול משטרו הדיקטטורי הברוטלי של בשאר.

למרבה הצער, כוחם הצבאי והחברתי של מתקוממים אלה עדיין דל, ואינו מאיים על שלטונו של בשאר, הנתמך על ידי כוחות צבאיים וחברתיים משמעותיים. כך למשל, בני עדתו העלאווית מאיישים זה שנים עמדות פיקוד בכירות ורגישות בצבא, ובעיקר ביחידות הלוחמות, בקומנדו ובשירותי המודיעין והביטחון.

בניגוד למצרים, שם הקריבה הקצונה הבכירה את הנשיא חוסני מובארק כדי לשמור על האינטרסים שלה, בסוריה יש לקצונה העלאווית אינטרס קיומי בהמשך שלטון בשאר. אם הוא ייפול עלולים הם ומשפחותיהם להישחט בידי סונים קנאים. גם סונים חילונים לא מעטים, בצבא ובחברה, וכן נוצרים ובני מיעוטים אחרים, תומכים עדיין בהמשך שלטון בשאר, מתוך אינטרסים פוליטיים וכלכליים ומתוך חשש מכאוס או מתפיסת השלטון בידי "האחים המוסלמים".

סונים רבים נהנו במשך שנים מהרפורמות הכלכליות של משטר הבעת, וממוביליות חברתית ופוליטית. לא מעטים מהם הושפעו גם ממערכות החינוך והאינדוקטרינציה של המשטר. מביניהם יש לציין במיוחד את מעמדות הביניים המודרניים, בעיקר בדמשק וחלב, שנהנו מטובות הנאה כלכליות, ולפיכך מעניקים עדיין גיבוי לבשאר. נכון אמנם שהמשך הידרדרותה הכלכלית של סוריה עשוי להפחית או אף למנוע כליל את תמיכתם של מעמדות אלה בשלטון בשאר, והמשך מעשי הטבח במוסלמים סונים יכול לגרום לעריקות מסיביות יותר של חיילים וקצינים סונים, על נשקם הכבד, ובכך להפר את מאזן הכוחות הצבאי לרעת בשאר. אולם לפי שעה, כוחותיו שולטים בערים הגדולות ובמרכז המדינה, וזוכים לסיוע צבאי איראני ורוסי ואף לשיתוף פעולה לוגיסטי-כלכלי (בחשאי) של לבנון ועיראק.

לחץ של רוסיה והליגה הערבית יכול לגרום לבשאר להכריז על דיאלוג עם גורמי אופוזיציה ועל רפורמות בממשל ובחוקה. וגם אם סביר להניח שצעדים אלה יהיו קוסמטיים בלבד, ייתכן שיעניקו לו "הכשר" של הליגה הערבית. אך גם בלי הכשר כזה, כל עוד מאזן הכוח לטובתו, אין התערבות צבאית חיצונית - למשל של טורקיה או נאט"ו - והוא נחוש להחזיק במוסרות השלטון, אסד יכול לשרוד.

ניתן להשוות את מצבו לזה של סדאם חוסיין לאחר מלחמת כוויית (1991), כאשר דרום עיראק השיעי, והצפון הכורדי נותקו מן המרכז בעקבות מרידות ומעורבות אווירית אמריקאית. סדאם, כזכור, החזיק מעמד עד לפלישה האמריקאית ב-2003.

פרופ' מעוז הוא מזרחן באוניברסיטה העברית. ספרו "אסד, הספינקס של דמשק" - ביוגרפיה פוליטית של חאפז אסד - ראה אור ב-1988



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו