שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

רק לא בכוח

פסיקת בג"ץ שביטלה את חוק טל מוצדקת, גם בשל האפליה וגם מפני שמוצדק לדרוש ממי שמבקש להשתלב בחברה, שישתלב גם בחובות שהיא מטילה. ובכל זאת, אין לגייס את החרדים בכפייה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יאיר שלג

הכרעה מהסוג של פסיקת בג"ץ בעניין חוק טל מצדיקה ברכה מיוחדת לשופטים. קודם כל, על עצם ההחלטה ואי ההתרשמות מניסיונות ההטעיה. המדינה הציגה מצג שווא כאילו רבע מהשנתונים החרדיים הצעירים - כ-1,700 מתוך כ-7,000 - כבר מתגייסים לשירות צבאי או אזרחי.

אבל המספרים האלה מתייחסים למתגייסים הבאים מכמה שנתונים, שהרי החרדים הנכנסים לצבא או לשירות אזרחי עושים זאת בגילאים שונים, כך שבפועל מדובר בכ-4% בלבד מכל שנתון. הפסיקה ראויה לברכה גם על הנכונות לנקוט אקטיביזם שיפוטי בוטה. אכן, האקטיביזם, בעיקר כשהוא נוגע לפסילת חוקים, הוא עניין בעייתי מאוד, אבל הוא מוצדק לגמרי כשמדובר באפליה כה בוטה. בג"ץ נטל על עצמו כאן להיות "נשק ההכרעה" של המחנה המשרת, ובכך ליצור מאזן אימה (גם עתידי) מול "נשק ההכרעה" הפוליטי של הציבור החרדי, וטוב שעשה זאת.

הפסיקה מוצדקת לא רק בגלל האפליה, אלא גם בשל השינויים שהתרחשו בחברה החרדית עצמה מאז נקבע הפטור משירות. גם מי שהצדיק את הפטור החרדי במונחים של חברה המבקשת לשמור אוד מוצל מאש השואה, ומוכנה גם לקבל על עצמה עול כבד של חיי בדלנות ועוני, אינו יכול להשלים עם הפטור הזה כשמדובר במגזר גדל והולך, שצעיריו אינם מוכנים עוד לחיי הבדלנות של הוריהם. מי שמבקש, בצדק, להשתלב בחברה הישראלית, נתבע גם להשתלב בחובות המוטלים על בניה. אכן, זה טיבו של "פרדוקס ההצלחה" החרדי: ההצלחה הדמוגרפית והחינוכית המרשימה תובעת את שינוי הנורמות הבדלניות שיצרו אותה (אגב, עניין זה תקף גם לצעירי המגזר הערבי: אין דבר שיזרז יותר את ההשתלבות והשוויון שלהם מאשר שינוי הנורמה הבדלנית בתחום החובות החברתיות).

בפתח לשכת הגיוס בתל השומר. יש פער עצום בין הצבא ואורח החיים החרדי צילום: מוטי מילרוד

עם זאת, צריך להודות: פער אמיתי ועצום קיים בין נורמות החיים בצבא ואורח החיים החרדי. לכן, לא רק מסיבות פרקטיות לא נכון יהיה לגייס בכפייה את כלל החרדים לצה"ל. צריך ליצור מסלול של פטור מוחלט משירות, ואף במימון המדינה, למכסה מסוימת - כמה מאות, לא יותר, של תלמידי חכמים מובחרים, כדי להבהיר שדרישת השירות מהשאר אינה נעשית לשם "רדיפת התורה".

כל יתר החרדים יוכלו לבחור בין שירות צבאי לשירות אזרחי, תוך מתן תמריצים להעדפת המסלול הצבאי, בהטבות חומריות שונות, והרחבה הדרגתית של מסלולי השירות הצבאי. ברוח דומה, גם הסנקציה שתטיל המדינה על מי שיבקשו להשתמט מכל מסלולי השירות לא צריכה להיות פלילית - ממילא החרדים כבר הוכיחו שהם אינם נרתעים ממאסר בשל אמונותיהם - לפחות לא בשלב ראשון.

הסנקציה צריכה להיות כלכלית: שלילת כל ההטבות המיוחדות שמהן נהנים כיום בחורי ישיבות. רק אחרי שימוצה, כצפוי, פוטנציאל השירות מקרב אלה שיירתעו מהסנקציה הכלכלית, יהיה מקום לשקול הטלת סנקציה פלילית על השאר.

ועניין אחרון: צריך להודות שגם אם ימומשו כל המהלכים הללו, עדיין לא יושג שוויון מלא בנטל, שהרי עדיין תיוותר השאלה: למה לחרדים מותר לבחור בין שירות צבאי ואזרחי ולי לא? ניסיון להשיב עליה בהרחבת זכות הבחירה לכלל המתגייסים, עלול להביא להתמוטטות כוללת של רעיון "צבא העם", שעדיין חיוני לחברה הישראלית. מוטב להודות כבר עכשיו: שוויון מלא לא יהיה בעתיד הנראה לעין. ועדיין, תהליך שילובם של החרדים והערבים בשירות אזרחי, תוך שוויון לפחות במשך זמן התרומה שהם מעניקים למדינה ולחברה, לזה של המשרתים בצה"ל (וכן מתן תמריצים חומריים וביטויי הוקרה לאומית למשרתים בצבא), הם תהליכים מספיק חשובים כדי לפעול לקידומם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ