שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פייסבוק הפתיעה את יאיר לפיד

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

יאיר לפיד בחר בפייסבוק כפלטפורמת התקשורת שלו עם הבוחרים. הסיבה לכך ברורה: בפייסבוק אתה שולט בעניינים; אתה מחליט על מה לענות, למי ומתי, אתה יכול למחוק שאלות מרגיזות, לסנן מגיבים מעצבנים, אתה יכול לפתוח שיחה ולקבל משוב, ובקיצור - אתה לא "המרואיין", אתה "העורך". ואם בזה לא די, השיחה בפייסבוק מעבירה מסר סמוי, אך רב עוצמה: "אני לא מדבר מעל הראש שלכם", אומר לפיד לבוחריו הפוטנציאליים, "אני מדבר אתכם, בגובה העיניים. התקשורת לא מעניינת אותי - אתם מעניינים אותי".

אכן, לשיחה במדיום החברתי יתרונות רבים על פני המדיום המסורתי, אבל יש לה גם שני חסרונות בולטים. הראשון הוא שבניגוד לראיון עיתונאי שבו אתה בא, מדבר והולך, החיים במדיום החברתי הם חיים מתישים. השיחה בפייסבוק מחייבת אותך להיות עם היד על הדופק, להעניק תשומת לב אינסופית - היא בעצם סוג של מלחמת התשה. החיסרון השני הוא שהאמונה שאתה נמצא בשליטה, יכול למחוק שאלות מרגיזות ומגיבים מעצבנים, היא לא יותר מאשר אשליה.

בפועל, מי שמחזיק במושכות הם המגיבים. הם יכולים להתקיף אותך בלי סוף, ללעוג לך, להציג אותך במערומיך. אחרי הכל, לא כל שיחה היא שיחה נעימה וקולחת ויש שיחות שבסופן מגיעים המשוחחים למסקנה שאתה לא יותר מאשר כלי ריק.

כמנחה "אולפן שישי" בערוץ 2

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

הדגמה מבהילה לכך ניתנה ביום ראשון שעבר, לאחר שלדף הפייסבוק של לפיד הועלתה שאלה שהתייחסה לדעתו בעניין החלטת מערכת הביטחון למנוע את כניסתן של סטודנטיות למגדר ולזכויות אדם מעזה לגדה המערבית. תשובתו של לפיד היתה לא פחות ממהממת: "אני תמיד תומך בעמדת מערכת הביטחון. צה"ל אינו ‘מנגנון חושך', אלא צבא מוסרי המגן על חיינו ושומר עלינו".

כאשר הובהר ללפיד, שאף אחד לא חשב שצה"ל הוא מנגנון חושך וכי ראוי שבכל זאת ייתן תשובה עניינית לשאלה, הוא ענה: "אני חוזר: בעניין זה, כל מה שמערכת הביטחון מחליטה, מקובל גם עלי ואני תומך בהם תמיכה מלאה". המהומה לא איחרה לבוא ולפיד נטש את השיחה במהירות ואפילו בזעף, כשהוא כותב תשובה שמן הסתם תהפוך לקאלט: "טוב, ביי".

לפיד הוא חיית תקשורת מנוסה. הוא מכיר את המערכת מקרוב ויודע מה גורם לה לתקתק. השליטה בעמוד הפייסבוק שלו והיכולת לתקשר באופן בלתי אמצעי עם הבוחרים קסמו לו, אך נדמה שהוא לא הפנים את העובדה שכל אמצעי תקשורת נותן לך משהו אך דורש משהו בחזרה.

טלוויזיה נותנת לך פרסום, אבל לוקחת ממך את הפרטיות. עיתון מקצה לך מקום להגיגיך, אבל לוקח ממך שליטה בלעדית על התוכן ועל הכותרת. פייסבוק נותנת לך את האפשרות להתחכך עם ההמונים, לדבר אתם באופן ישיר ובגובה העיניים, אבל דורשת ממך להבין שאתה כבר לא נישא מעם, יושב מוגן בראש השולחן באולפן הטלוויזיה. עכשיו הקהל עונה לך בחזרה.

ד"ר יובל דרור הוא ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ