בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צדקת עובדי הרכבת

34תגובות

אף שנהנתה מרוח גבית בתקשורת, לא הצליחה עד כה הנהלת רכבת ישראל להסביר את שיקולי הייעול שהיו בבסיס החלטתה להעביר לחברת "בומברדייה" את תחזוקת הקרונות שנרכשו ממנה באחרונה. להיפך: יו"ר דירקטוריון הרכבת, אורי יוגב, הודה כי מיקור החוץ לא יגרום לחיסכון כספי מיידי, אלא לעלייה ברמת התחזוקה שתתרום לרווח בעתיד. אולי (גילוי הנאות: יחד עם יו"ר ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי, עתרתי נגד הליכים הקשורים למינויו ליו"ר הדירקטוריון).

האופטימיות של יוגב מתמיהה. לפי תחקיר TheMarker ("המכרז שונה, והרכבת רכשה שוב קרונות ישנים ומסוכנים", מאת נועם בר ואבי בר-אלי, 8.4.2011), משנותרה בומברדייה מועמדת יחידה במכרז להספקת הקרונות, היא ביקשה (וקיבלה) הקלות, בהן "ביטול דרישות הבטיחות והשירות המתקדמות" שנדרשו במכרז. בומברדיה לא שיתפה פעולה עם ועדה שמינה משרד התחבורה, לבדיקת שריפה שאירעה ברכבת, אף על פי שהיא מייצגת את יצרן הקרונות שעל מחדליו נמתחה ביקורת. מנגד, בהתייחסה לעובדי הרכבת, קבעה הוועדה בפירוש כי הם אינם אחראים לשריפה. אם כך, ההנחה שבומברדייה תבטיח רמת תחזוקה טובה יותר מעובדי הרכבת נראית לפחות מפוקפקת.

ואולם, הנהלת הרכבת נחושה. בשבוע שעבר, במהלך המשבר הנוכחי, הודיע יוגב, כי אינו פוסל את האפשרות לשנות את החברה מן היסוד, עד כדי המודל החדש של מע"צ (הפועלת באמצעות קבלנים). ואכן, מופת זה מנחה כבר עתה את מהלך הרה-אירגון של הרכבת, המכוון להכניס גורמים עסקיים לחברה ולהנהיג מיקור חוץ לחלק מפעולותיה. זאת בניגוד למשל לצה"ל, שגילה באחרונה סימנים של פקפוק באשר ליתרונות ההפרטה, והחזיר לתפעולו הישיר תחומים שונים, לאחר שנחשף חוסר היעילות המובנה של מיקור החוץ כשמדובר - כמו מקרה הרכבת - בלקוח יחיד או בספקים מעטים.

לנוכח הסבריה הלא משכנעים של הנהלת הרכבת, נראה שאת הסיבה לדבקותה במיקור החוץ צריך לחפש לא ביעילות, אלא בגורם אחר: מדיניות החותרת לריסוק העבודה המאורגנת במגזר הציבורי.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

את ההשראה לרה-ארגון ברכבת מספק יוגב. כבר ב-2004 הוא ציין, כי הישגו הגדול כראש אגף התקציבים במשרד האוצר היה "שבירת העבודה המאורגנת בישראל" ("צריך לפרק את המינהל ולמכור את קרקעות המדינה", מאת מירב ארלוזורוב, TheMarker, 5.5.2004), וקרא להוריד את שיעורה, גם באמצעות ביטול ההסכמים הקיבוציים של המורים ו"רכישת שירותי הוראה מחברות פרטיות". כך ניתן יהיה, לשיטתו, להחליפה בעבודה מאורגנת "שדוגלת בשותפות של העובדים והמעסיקים". דהיינו, "שותפות" המבטיחה את צייתנות העובדיהם למעסיקיהם.

בעשור האחרון מעצב הגיונו של יוגב את מבנה ההעסקה במגזר הציבורי: מיקור החוץ מפורר בהתמדה את גוף העובדים המאורגן, הוועדים המאוימים זונחים את העובדים המופרטים מחשש להתעמת עם ההנהלות, הופכים לחלק מהשיטה ומביסים את עצמם לדעת. כך נוצר מעמד מורי הקבלן במערכת החינוך, המורים מן החוץ באוניברסיטאות ועוד.

מאבקם של עובדי הרכבת נגד מיקור החוץ של תחזוקת הקרונות הוא ניסיון לעצור את מעגל ההרס. הצלחת המאבק עשויה לסמן נקודת מפנה בשוק העבודה הישראלי ולהפסיק את ההפרדה הממאירה של העובדים ליחידות מפוצלות וחלשות כדי להקל על ניצולם. מנגד, אם ייכשלו, עלולה מפלתם להאיץ את התפשטות שיטת יוגב למקומות עבודה, לענפים ולמקצועות נוספים.

הצלחת מאבקם של עובדי הרכבת תלויה בשותפיו הסמויים: השכירים וקורבנות ההפרטה. תמיכתם במאבק, למרות הקשיים שהוא יוצר, תהפוך אותם לשותפיו בפועל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו