בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלון גז

15תגובות

בשנת 2015, כך התנבא באחרונה יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, 80% ולעתים אף 100% מהחשמל שייוצר בישראל על ידי חברת החשמל ויזמים פרטיים, מקורו יהיה בגז טבעי. הגז יסופק מהמאגרים שהתגלו בשנים האחרונות באגן המזרחי של הים התיכון. אם תחזית זו תתגשם, אפילו חלקית, תגדל תלות המשק הישראלי בהפקת חשמל באמצעות גז באופן שיסכן את ייצור החשמל במדינה. ארבעה גורמי סיכון יאיימו על אספקת הגז הטבעי הישראלי: העובדה שמדובר במקור האספקה אחד בלבד; האפשרות שהמאגרים יותקפו על ידי גורמי עוינים; סכנת אסון טבע; והעובדה שאפשרויות אחסון הגז הן מוגבלות ביותר.

בעשורים האחרונים נפט ופחם משמשים כמשאבי האנרגיה העיקריים במשק הישראלי, הראשון לתחבורה ואחרון להפקת חשמל. מוצרים אלה זמינים בשוק האנרגיה הבינלאומי וישראל, למרות בידודה, מעולם לא סבלה ממחסור אקוטי בהם. אלה גם חומרים שניתן לשמור במאגרי חירום בהיקפים גדולים, שיספיקו לשבועות אחדים, וניתן להשיגם בקלות יחסית, גם בשעת חירום. מקורם של משאבים אלה הוא מחוץ לישראל ולכן אתרי ההפקה אינם מטרה לאויב ואינם טעונים הגנה מתמדת.

המעבר משימוש בפחם לשימוש בגז לייצור חשמל הוא שינוי דרמטי ברמה אסטרטגית. במצב הגיאו-פוליטי הנוכחי, לא רצוי לבצע שינוי כזה רק בגלל שהתגלו שדות גז בשטחים שבשליטת המדינה. על כפות המאזניים יש להניח שיקולים כבדי משקל מהשיקולים העסקיים והסביבתיים.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

גז שונה מנפט ומפחם בכך שלא ניתן לאוגרו במאגרי חירום. כל פגיעה באחד ממתקני שרשרת ההפקה וההולכה תביא להפסקה מיידית באספקתו ליצרני החשמל במשק. תופעה זו חזרה על עצמה בשנה האחרונה בסדרת הפיגועים בצינור המזרים גז ממצרים לישראל.

לכאורה, פגיעה של גורם עוין בשדות גז או במתקני קליטת הגז אינה קלה לביצוע, אולם זהו תרחיש אפשרי. האפשרות הזאת תחייב את צה"ל להקצות אמצעים וכוחות לאבטחת שדות הגז בחירום וברגיעה. זו תהיה פעילות עתירת השקעות, שתעלה הון, בציוד, בכוח אדם ובפעילות ביטחון שוטף, וזה עוד בטרם קיבלה המדינה שקל אחד תמלוגים בגין הגז.

המעבר מפחם לגז טבעי לייצור חשמל, או מנפט לחשמל (ובעקיפין לגז) בתחבורה פרטית, שעלול לסכן את ייצור החשמל, מקודם על ידי אנשי עסקים כיצחק תשובה, נוחי דנקנר, עידן עופר ואחרים, העתידים להרוויח ממנו מיליארדי שקלים. המעבר אמנם זוכה לעידוד הממשלה, אבל הגורם הקריטי לקידומו נמצא בהעסקתם של פורשי מערכת הביטחון - גבי אשכנזי, משה קפלינסקי, יואב גלנט, מאיר דגן ואחרים - אצל יזמי האנרגיה. קצינים אלה נמצאים בניגוד אינטרסים מובהק בין תפקידיהם הקודמים לאינטרסים העכשוויים שלהם.

השתלבותם של אנשי צבא בכירים בתעשיית האנרגיה משרה תחושת ביטחון כוזבת וחוסמת כל דיון במעבר האסטרטגי והמסוכן מצריכת משאבי אנרגיה בטוחים, לתלות במשאב אנרגיה ספקולטיבי. והציבור הישראלי נותר חשוף ליוזמות כלכליות, גם כשהן פוגעות בביטחון הלאומי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו