בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המוניטין של בנק ישראל

26תגובות

במאמר רווי השמצות על בנק ישראל בכלל, ועל חטיבת המחקר של הבנק בפרט, תוקף נחמיה שטרסלר בין השאר מחקר שפורסם באחרונה על ידי חוקר בחטיבה, שבחן את ההשפעה של חוזים אישיים על משך העבודה בשירות הציבורי ("צוחקים כל הדרך לבנק", 21.2). שטרסלר אינו מצטט את המחקר במדויק אלא מסתפק בציטוט חופשי: "חוזים אישיים זה לא הדבר הכי מומלץ". לו טרח לבסס את מאמרו על ציטוטים מדויקים מהמחקר, היו הקוראים למדים כי כלל לא נטען בו שהחוזים האישיים אינם מומלצים, אלא שנמצא כי במתכונתם בתקופה הנחקרת, יעילותם ככלי לשמירת עובדים במערכת מוגבלת לשנתיים.

לטענת שטרסלר, החוזים האישיים נוצרו כדי להשיג גמישות ניהולית והתחדשות, והוא תוקף את הנחת המחקר, לפיה החוזים האישיים מיועדים בעיקר לעובדים מצטיינים - הנחה המבוססת על עמדתה הרשמית של נציבות שירות המדינה והמגובה בנתונים מבוססים. יתרה מזו, האפשרות שהחוזים האישיים נועדו לאפשר גמישות ניהולית בלבד, הועלתה במחקר, ומשמעויותיו נוסחו גם בעבור אפשרות זו. כלומר, גם אם מדובר בחוזים שלא ניתנים דווקא לעובדים מצטיינים, חשיבותן של תוצאות המחקר הן בצפי לגבי אופק השירות של עובד שעבר לחוזה אישי, דבר החשוב לצורך קבלת החלטות לגבי השקעה באותו עובד (למשל, האם לשלוח אותו להשתלמויות וקורסים).

דומה, שבכל פעם ששטרסלר נתקל בממצאי מחקר שאינם תומכים בתפישת עולמו, הוא מזלזל בהם. כך היה גם במאמר שפרסם בעבר, שבו התלונן על כך שחטיבת המחקר של בנק ישראל לא מבצעת מחקרים החושפים את הנזק הכלכלי העצום שגורמת שליטת הוועדים הגדולים במונופולים הציבוריים. נראה שעל מנת שמחקר ייחשב לראוי בעיניו, הוא חייב לתמוך באידיאולוגיה שלו, ולאו דווקא לבחון סוגיות באופן מקצועי וזהיר, תוך שימוש במתודולוגיות מחקריות מתקדמות.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

המאפיין העיקרי של המחקרים שנערכים בחטיבת המחקר של בנק ישראל הוא איכותם, לא הקו האידיאולוגי שלהם. הסיבה למוניטין המצויינים של חטיבת המחקר היא, שכאשר מועלית שאלת מחקר, התשובות הן תוצאה של עבודה יסודית, המסתמכת על עובדות. מוניטין אלה משתקפים בשימוש שעושים במחקרים שנערכים בבנק ישראל, משרדי הממשלה, האוניברסיטאות וגורמים בינלאומיים העוקבים ומנתחים את כלכלת ישראל, בנושאים דוגמת הריכוזיות, העוני והמערכת הפיננסית.

באשר לטענותיו של שטרסלר, כאילו בנק ישראל "הזמין" מקרן המטבע הבינלאומית, בדו"ח השנתי שהציגה החודש לשר האוצר ולנגיד בנק ישראל, הערות על הצורך בעצמאות הבנק בקביעת השכר, ראוי לציין כי ההערה של הקרן בעניין זה הופיעה בנייר שלה שעוסק בחוק בנק ישראל החדש.

מומחי הקרן הישוו את החוק החדש לחוקים המגדירים את תפקידם ואופן פעולתם של בנקים מרכזיים מתקדמים עם משטר יעד אינפלציה ומצאו, שבבנקים המרכזיים המודרניים השכר מפוקח על ידי מועצה מינהלית, ובשום מקרה לא על ידי משרד האוצר. בחוק בנק ישראל החדש, הפיקוח על תקציב הבנק ועל מערכת השכר בו, הוגדר כאחד מתפקידיה המרכזיים של המועצה המינהלית. יכולתו של בנק ישראל לבצע באופן מיטבי את תפקידו נובע מרמתם המקצועית הגבוהה של עובדיו ומהניסיון והמיומנות שהם רוכשים לאורך שנים. עובדים אלה הם שיצרו לבנק את המוניטין שלו בארץ ובקרב הקהילה המקצועית בעולם.

השחיקה הניכרת בשכרם של עובדי דור ב' מאיימת לפגוע ביכולת הגיוס ושימור העובדים האיכותיים, וקשיים אלה כבר ניכרים. חבל ששטרסלר בחר להתעלם מסיכונים אלה, שמפניהם התריעה קרן המטבע.

ד"ר פלוג היא המשנה לנגיד בנק ישראל ושימשה עד לא מכבר מנהלת חטיבת המחקר בבנק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו