בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בא לה

14תגובות

"חילונים יוותרו על חלק מהמסחר בשבת תמורת תחבורה ציבורית - קניות אני לא רוצה". כך אמרה תמר זנדברג, חברת מועצת העיר תל אביב-יפו ויוזמת ההחלטה להפעלת קווי אוטובוסים בשבת בעיר ("חרף ההצהרות, קווי השבת עדיין מחכים ברמזור", מאת דניאל שמיל, "הארץ" 22.2). מזל שלא בא לזדנברג קניות. אם היה בא לה קניות, יכול להיות שגם החלטות על פתיחת חנויות בשבת בעיר היו מונחות על שולחן המועצה ומאושרות בקול תרועה. אבל אנחנו עם האוטובוסים. וגם אם זדנברג ואנשי "ישראל חופשית" נורא רוצים אותם, אני לא רוצה.

אני לא רוצה אוטובוסים בשבת כי זהו היום היחיד בשבוע בו יש לי קצת שקט. כתושבת מרכז העיר, ימי השבוע שלי מלווים בקקפוניה מתמדת של צפירות ונהמות מנועים. שבת בבוקר זה היום של הציפורים והשקט. המכוניות הפרטיות שעוברות לא מפירות אותו כמעט, אוטובוסים יעשו זאת בגדול. נשמע אגואיסטי לדאוג רק לשקט שלי, אבל אם אנחנו בעניין של נוחות אישית, אז גם לי מותר.

ונניח שמדובר בעניין סוציאלי - הענקת אפשרות ניוד לאלה שאינם יכולים להרשות לעצמם רכב פרטי או מוניות. עבודה בשבת היא ההיפך הגמור מכל מושג סוציאלי. עבודה שבעה ימים בשבוע היא עבדות מודרנית. כמובן שיהיו מי שישמחו לעבוד בשבת תמורת תוספת השכר המגולמת בחוק, אך דומני שלא אחטא למציאות אם אקבע שבני העשירון העליון יוותרו על התענוג וישאירו אותו לאותם קשי יום שמוכנים לוותר על היום שבו ילדיהם נמצאים בבית, כדי לשפר את הכנסתם. אלו האנשים שאין להם כסף למונית והם זקוקים לתחבורה ציבורית בשבת. אבל אם הם יעבדו בשבת, מתי יהיה להם זמן וכוח לנסוע באוטובוס לבילוי?

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות אליכם

ויש גם את העניין האקולוגי, למרות שאני נכנסת פה לתחום המסוכן של אנינות נפש על חשבון רווחת העם. יום אחד בשבוע עם הפחתה משמעותית בזיהום האוויר תורם לבריאות ולאיכות החיים של תושבי העיר. פינוק? גם גינון הוא פינוק, ובכל זאת כולם משלמים תמורתו בארנונה, גם אלה שזה מותרות בשבילם.

נדמה שהמושג "שבת" התרחק כל כך מייעודו המקורי - יום שבתון ומנוחה - עד שכל יוזמה שנקשרת אליו מקפיצה את הציבור בלי קשר למהותה. אנשים שומעים "שמירת שבת" ואומרים "לא" מתוך התניה, בלי לחשוב שאולי יש פה בכל זאת משהו שיכול להועיל. אולי זהו הדימוי המכוער שנצרב בנו, של ילדים שזורקים אבנים על מכוניות שנוסעות בשבת, אולי הניכוס הציני של פוליטיקאים בדרך אל השלטון, אולי עסקנות נמרצת מדי של נציגים מכל הזרמים. כך או כך - שבת הופקעה כבר מזמן מהמונח הבסיסי שלה ונהפכה לסמל או אפילו לקלישאה.

כשומרת מצוות, שבת בעבורי היא לא רק יום של חופש אלא גם יום קדוש. אבל את זה אני לא מצפה מאיש להבין או אפילו לכבד. לכל אחד ערכיו המקודשים, ושייהנה מהם בשקט. אני כן מבקשת לקלף את המושג שבת מההילה הרעילה שאופפת אותו זה שנים ולראות אותו כמות שהוא - יום מנוחה לכל, "למען ינוח עבדך ואמתך כמוך" (דברים ה', י"ד).

הכותבת היא עורכת מוסף הנשים של המגזין החרדי "בקהילה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו