בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לקראת העימות הבא

51תגובות

בחוגי הליכוד והימין המתון נמצאה סוף סוף הנוסחה הגואלת לסכסוך הישראלי-הפלסטיני. מעתה אל תאמר "פתרון הסכסוך" (Conflict resolution), אמור ניהולו (Conflict management). ההסברים רבים וגם נשמעים ריאליים: הפיצול בין פתח לחמאס, הפער הגדול בין ממשלת ישראל לרשות הפלסטינית בנושאי הליבה, והתירוץ השגור מכולם - אין פרטנר בצד השני.

כל אלה אינם מאפשרים לכאורה לפתור את הסכסוך ולהגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, ולכן יש להתמקד בשמירת הסטטוס קוו: להמשיך לחזק את הכלכלה הפלסטינית, להקל על האוכלוסייה, לעשות מחוות לרשות בנוסח הסרת מחסומים (חלילה לא לשחרר אסירים שנעצרו עוד לפני הסכמי אוסלו; אותם נשמור לחטיפה הבאה של חייל) ועוד.

בינתיים שר התחבורה, ישראל כץ, כבר טווה תוכנית להקמת מסילות ברזל, שירשתו את הגדה המערבית (הפריימריס בליכוד בפתח), ונפתלי בנט, מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר, הוגה מתווה מדיני זמני תחת הכותרת "תוכנית ההרגעה - מתווה מעשי לניהול הסכסוך הישראלי פלסטיני". הרעיון של בנט נשמע הגיוני. בהעדר אפשרות לפתור את הסכסוך או לספח את הגדה כמות שהיא, על ישראל לספח באופן חד צדדי את שטחי C ולתת ל-55 אלף הפלסטינים המתגוררים בשטח זה אזרחות ישראלית מלאה.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

הבעיה ברעיון של בנט, כץ ושאר מצדדי "ניהול הסכסוך" היא, שהם רוקדים טנגו לבדם. אין פלסטינים בסיפור הזה. הללו אמורים לקבל בהכנעה ובאהבה סיפוח של כ-60% משטחי הגדה ולהסתפק בהגעה ממקום למקום בגדה בלא מחסומים וחיילים.

הבעיה האמיתית היא, שמאז התייצבות המצב הביטחוני בגדה הציבור הישראלי ואתו התקשורת מתעלמים מהסוגיה הפלסטינית ומתמקדים ב"חדשות מבדרות" מהשטחים: תיאטרון חדש, משחק כדורגל, מרוץ מכוניות, ואפילו פתיחת סניף של קנטאקי פרייד צ'יקן ברמאללה. על פתרון הסכסוך כבר אין מה לדבר וגם אין עם מי. לכן, בהנחה שהשקט יישמר, יש לשמור ולעודד את המצב הנוכחי.

אלא שבשבועות האחרונים מסתמנת התחלה של תפנית שלילית במצב הביטחון בגדה. הציבור הפלסטיני, ששמר על אדישות במשך ארבע שנים וחצי (מאז יוני 2007, ההפיכה בעזה) מראה סימנים ראשונים של תסיסה. שביתת רעב של איש הג'יהאד האיסלאמי חאדר עדנאן הצליחה להוציא מאות לרחובות, והודעה של ארגון ימני ברשת האינטרנט על הר הבית גררה שם למהומות הקשות ביותר בשנים האחרונות.

גם ההנחה שהכלכלה הפלסטינית המשתפרת תיתן חסינות מפני אינתיפאדה שלישית אינה תקפה עוד. הצמיחה שאיפיינה את הגדה בשנים האחרונות הואטה, ורק שכבה קטנה של אנשי עסקים, טייקונים, ממשיכה ליהנות מ"השלום הכלכלי". מגמה זו צפויה להתחזק. ככל שיתקדמו מאמצי הפיוס הפנים-פלסטיני (התקועים כעת בגלל המשבר בחמאס) והקיפאון המדיני יימשך, הזעם והתסכול רק יחריפו. יש לשער, שהכשרת עוד מאחז, או מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים יוסיפו חומרי בעירה לקראת הסבב האלים הבא.

פתרונות לסכסוך - אין כרגע באופק. הדבר נובע בעיקר מחוסר רצון של המנהיגים בשני הצדדים להגיע לפשרות כואבות, העלולות לעלות להם בכיסאם, ולא בשל העדר פתרון כזה. התעלמות שתי ההנהגות מן הצורך הדחוף לפתור את הסכסוך וחילופי ההאשמות ביניהן רק מכשירים ומקרבים את האינתיפאדה הבאה.

Read this article in English: Waiting for the next round of violence



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו