בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למחות נגד קצב ולשבת בכלא

38תגובות

היום יחל אורי אילון לרצות מאסר של עשרה ימים, לאחר שהשתתף בהפגנה נגד אלימות כלפי נשים, וחסם ניידת משטרה שבה הוחזקה מפגינה שנעצרה. אילון סירב לשלם את הקנס שהוטל עליו, 800 שקלים. קנס גבוה יותר - 3,000 שקלים - הוטל על עדי וינטר שחסמה כביש בעת הפגנה נגד עסקת הטיעון עם משה קצב. על יונתן פולק נגזרו שלושה חודשי מאסר בגין השתתפות במפגן אופניים המוני נגד הסגר בעזה. גם לו לא היה לובי חזק בכנסת שידאג לו.

אלימות נגד נשים או סגר מתמשך על אוכלוסייה אזרחית לא נחשבים לאירועים כה קשים עד כי יש להתייחס בסלחנות למי שמוחה נגדם. לא חוקק לכבודם חוק מיוחד, כמו חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות שאישר בג"ץ בשבוע שעבר. כמובן שגורלם של אילון, וינטר ופולק שפר עליהם אם משווים אותם למפגינים פלסטינים כמו מוסטפה תמימי שנהרג בידי חייל צה"ל.

אמנם ליונתן פולק לא היה עוזר חוק החנינה, שכן הוא לא חל על מקרים שבהם העונש הוא מאסר בפועל. אך עובדה זו רק מחזקת את תחושת האפליה, שכן עצם הטלת עונש מאסר בפועל על פולק היתה חריגה.

על פי פסיקת בג"ץ, גם אם יש בחוק פגיעה בזכות לשוויון, הרי שביסודו תכלית ראויה של הצורך להתמודד עם ההתנתקות, שהיתה אירוע חברתי, לאומי ופוליטי טראומטי, חריג בהיקפו ובעוצמתו בהיסטוריה הישראלית, שבו ישראלים נדרשו לעזוב את בתיהם ומרכז חייהם.

אין לזלזל בקושי של אנשים לעזוב את בתיהם, אבל החוק לא הסתפק בחנינה למי שעברו את הטראומה של עזיבת בתיהם, אלא העניק אותה לכל מי שפעל נגד ההתנתקות. יתרה מזאת - אם הדרישה לעזוב את הבית היא אירוע כה טראומטי, מה המשמעות של הקביעה שדווקא ההתנתקות, דווקא פינוי של התנחלויות הנמצאות בשטח כבוש, הוא אירוע לאומי טראומטי חסר תקדים בחברה הישראלית? אם מדובר על דרישה לעזוב את הבית ואת מרכז החיים, אולי כדאי לדבר על פלסטינים שגורשו מיישוביהם ומאדמתם, בין אם במהלך הנכבה, ובין אם בהזדמנויות רבות אחרות של נישול?

חוק הנכבה ופסיקת בג"ץ שסירב לבטלו, מוזכרים באופן אגבי בדעת המיעוט של השופט סלים ג'ובראן בהקשר של הדיון בביקורת שיפוטית, וכך הנכבה נוכחת ולא נוכחת בפסיקה. אך כשנזכרים בחוק הנכבה, מתגלה לקורא שבעצם, על פי המשפט הישראלי, עזיבת הבית היא טראומה קשה רק כאשר מדובר ביהודים. מנפגעי הנכבה לא רק ששוללים חנינה, גם מגבילים את זכותם להתאבל על הטראומה. ואכן, בין העותרים היו מפגינים בשיח ג'ראח, שננקטו נגדם הליכים פליליים הקשורים בהפגנות שהתקיימו שם, ואלה תהו מדוע התנגדות לפינוי פלסטינים מבתיהם לא מצדיקה חנינה כמו זו שזכו לה מתנגדי ההתנתקות.

המסר הוא, שאם תפגין בעד התנחלויות והמשך הכיבוש, תזכה להגנה והחוק לא ממש יופעל נגדך. אך אם הפגנת בעד פלסטינים, או נגד אלימות מינית, אז אתה עלול לחוש את נחת זרועו של חוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו