בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הלהט לעשות היסטוריה

קיימת סכנה, שצמרת השלטון, המשותקת ברוב התחומים, תחפש לעצמה הישג בתחום היחיד שבו יש לה יתרון יחסי ותשכנע את עצמה, שמהלומה מקדימה על איראן היא הכרחית

49תגובות

בניגוד לחברה האזרחית, שבתגובה על חוסר האונים של המדינה החלה להראות סימני חיים בקיץ שעבר, מוסדות השלטון משותקים. אין צל של סיכוי, שהמדינה תוכל להתמודד עם החרדים שאוכלוסייתם הולכת וגדלה. החרדים חיים את חייהם מחוץ להישג ידה של המדינה ולא יכירו בחוקיה ובסמכותה להטיל עליהם חובות או להוציא אותם לצבא ולשוק העבודה.

אותה הבחנה נכונה גם למתנחלים: העיקרון הוא אותו עיקרון, אלא שהכלים שהמתנחלים מוכנים להפנות נגד מוסדות השלטון מסוכנים הרבה יותר. אוכלוסיית הכובשים אינה מכירה בסמכות המדינה לפעול שלא לפי תכתיביה. לכן בטווח הנראה לעין לא תוכל המדינה לקבוע את גבולותיה, לחלק את הארץ ולעשות שלום, כפי שגם לא תוכל להפוך את החרדים לאזרחים מן השורה.

אצל שתי קבוצות אלה זכויות אדם, ערכים אוניוורסליים, עליונות החוק או חלוקת הרשויות מעוררים גיחוך. מכאן נובעת הקירבה היתרה שבין שני המחנות וסלידתם המשותפת מהעולם החילוני והליברלי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

החברה הישראלית שבויה בידיהם, ואין בקרבה כוח שיהיה מסוגל לנהל מדיניות שאינה רצויה להם. אכן, לא הפלסטינים מונעים משא ומתן רציני, אלא המבוי הסתום הישראלי. ישראל אינה מסוגלת לעשות שלום, ואין בכוחה להימלט מעתיד של אפרטהייד, כפי שאין היא מסוגלת למנוע את הסחף החרדי. האמת הקשה היא, שאין פתרון נראה לעין ובר ביצוע לשאלות הקיומיות הנוגעות לטווח הרחוק, וכל זאת בלא קשר ליחסינו עם הערבים. בכל מקרה, ישראל תתחרד והחילונים יאבדו את ירושלים, ובכל מקרה ישלוט, בעקיפין אם לא ישירות, הימין ההתנחלותי, בסיוע חדלי האישים מקדימה וממפלגת העבודה.

אך יש תחום אחד שבו השלטון נהנה מכוח בלתי מוגבל: הוא יכול לצאת למלחמת מנע בכל רגע נתון. בדיס-פרופורציה הזאת שבין חוסר האונים בכל התחומים החיוניים האחרים לבין היכולת הבלתי מוגבלת בתחום הצבאי טמונה סכנה גדולה. מאחר שבאופן טבעי בני אדם נוטים לעשות את מה שהם יודעים ומסוגלים לבצע, מכרסם החשש, שקבוצה קטנה מאוד, שבידיה המפתח לקבלת החלטות גורליות והיא יודעת שהיא ניצבת בפני קיר אטום בכל נושא אחר, תשכנע את עצמה שמהלומה מקדימה על איראן היא הכרחית.

בין אנשיה יש מי שעלולים להשלות את עצמם, שמלחמה תפרק את בריח השיתוק הפנימי ותאפשר להניע תהליכים פוליטיים שהגיעו לנקודה מתה, כפי שקרה אחרי מלחמת יום הכיפורים. קיימת סכנה, שצמרת השלטון הישראלי, המשותקת בכל תחום אחר, תחפש לעצמה הישג בתחום היחיד שבו יש לה יתרון יחסי, תוך כדי שאיפה לנצל את חלון ההזדמנויות בארצות הברית עד תחילת נובמבר. כך עלול לבצבץ הרעיון, שניצחון על איראן לא רק ירחיק את הסכנה הנשקפת ממנה, אלא גם יאפשר התארגנות חדשה של המערכת הפוליטית, בבחינת צעד ראשון למתן תשובה סופית לשאלה: איזו ישראל תהיה כאן בעוד עשרים שנה?

כל הנושאים האלה, כולל ההשלכות העולמיות של מתקפה מקדימה נגד איראן, מחייבים דיון ציבורי פתוח. אסור להניח נושאים קיומיים אלה להכרעה הבלעדית של חצי-תריסר אנשים, הרחוקים מאוד מלהיות בני אלים. אין זה פלא, שיש מי ששואלים את עצמם, עד כמה אפשר לבטוח בכך שבנושא הזה מופעל שיקול דעת קר ומפוכח לגמרי, בלתי תלוי בכל סוג שהוא של שיקולים סובייקטיביים, וגם נקי מכמיהה להיכנס לספרי ההיסטוריה כאן ועכשיו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו