בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העניין: דחיית סיפוקים

4תגובות

ככה זה עובד. הביקורת שהוטחה ב"שטראוס" בעניין מחירי ה"פסק זמן" היא תמימה, מיתממת. הרי מה הביקורת? כלומר, מה הגילוי הגדול שהסעיר את כולם? העובדה ש"שטראוס" היא חברה פרטית שמתנהלת על פי שיקולים עסקיים? שכחברה פרטית היא שואפת להרוויח כמה שיותר? שאין לה שום סנטימנטים כלפי השוק הישראלי רק כי הוא "ישראלי"? שבשוק האמריקאי, שבו התחרות גדולה בהרבה, היא מוכרת את המוצרים שלה במחירים נמוכים כדי להשתלב? כל זה מובן מאליו. פשוט.

הבעיה האמיתית שעולה מהסיפור הזה היא חוסר הביקורתיות של הצרכן הישראלי. מושא הביקורת, או אולי נכון יותר, התמיהה, צריך להיות אותו צרכן שמוכן לקנות חטיף שוקולד במחיר של ליטר בנזין, שלא עוצר לרגע לחשוב אם מחיר כזה הוא לא עיוות, ניצול, סחיטה.

צרכן כזה, אגב, לעולם לא יצטרף לחרם צרכנים. למה לא? כי הוא חמדן, גרגרן, הוא לא מסוגל, או לא רוצה, לדחות סיפוקים: אם בא לו שוקולד אז ברוב המקרים המחיר לא משנה לו. תרבות ה"עכשיו" בציבור הישראלי שוברת שיאים. לא רק מול המדף בסופר. האם יש משהו רע ב"בא לי", "עכשיו"? לא באופן מהותי, תלוי במקרה. אלא שבשוק שבו הצרכן לא יודע לדחות סיפוקים, זאת היתממות לחשוב שיש מוכר שלא ינצל זאת. ככה זה עובד. זה הכל.

עופר וקנין

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

צאו לו מהנשמה. בשבוע שעבר הודיע יעקב אילון על עזיבתו את חדשות ערוץ 10. הסיבה: החובה לשדר מירושלים, רחוק מהכתבים ומהמערכת. מיד עם ההתפטרות נהפך אילון לסמל. סמל למה? בעבור מחנה השמאל, סמל למיאוס מהצביעות הישראלית (הניסיון לכפות על החדשות לעבור לירושלים), מאובססיית ירושלים, מהדחקת המצב שלה וכו'. כלומר, אילון אמר "לא" לירושלים. "ירושלים" לא רק כמקום עבודה לא נוח, בעייתי (בהקשר שלו), אלא ירושלים בכלל (בהקשר שלנו). הימין מצדו רואה באילון סמל של הבועה התל אביבית, השמאל המנותק, המפונק והאנטי-ציוני. ירושלים מבחינתו שווה ציונות.

הגדילו לעשות כותבים מהימין שממש הקניטו את אילון מעל דפי העיתונים. נכנסו לו לנשמה. פירסמו כמה הוא מרוויח (150 אלף), בעבור כמה שעות עבודה בשבוע, והביעו פליאה מכך שאילון "המפונק" אינו רוצה לנסוע לירושלים, אף על פי שהוא מרוויח כל כך הרבה. כתבו גם שזה רק תירוץ טוב בשבילו כדי לברוח מכשלון היומרה להעביר את צופים אתו מערוץ 2 לערוץ 10. כלומר, אתה לא גדול כמו שעשו ממך. מה שרק חסר זה שימשכו לו בשיער.

עמוד המחאה בפייסבוק

ואני שואל את עצמי, על מה? בסך הכל בן אדם החליט להתפטר מהעבודה. זה הכל. שום פוליטיקה. "זה בלתי אפשרי מבחינתי", אמר אילון כשנפרד מהעובדים. מה בלתי אפשרי? לא משנה. משהו בלשדר מירושלים פשוט לא מתאים לו. זכותו להחליט להתפטר - כן, גם מעבודה משתלמת כל כך, גם אם הוא מר טלוויזיה החדש - סתם כי לא בא לו יותר. סתם כי הוא לא סובל את זה שבירושלים קר לו באוזניים וזה רחוק לו מהבית, ובכלל הרים לא עושים לו טוב. זכותו. ואם יש לו סיבות אחרות, סמויות, זו עדיין זכותו. זכותו של כל אדם לעזוב את מקום העבודה שלו. מי שמפסיד מזה כסף וכו' זה הוא. ואם הוא לא מפסיד (כלומר, ממתינה לו הצעת עבודה אחרת) - עוד יותר טוב. הלוואי עלינו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו