בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום אסד יום בס"ד

51תגובות

בשאר אל-אסד, הממשיך לטבוח באזרחים הסורים, הוא לא רק נשיא מדינה חשובה באזור הנקרא "עולם ערבי", אלא יותר מכל הוא הסמל הבולט ביותר לריקבון בעולם הערבי הזה.

כידוע, אסד ג'וניור קיבל בירושה את נשיאות סוריה על מגש של כסף, שנטבל בדם רב ששפך למענו אביו. החונטה של אסד האב, שעלתה בהפיכה צבאית, הקיזה במשך שנות שלטונה דם של אלפי סורים, לבנונים וגם של פלסטינים בארץ הארזים.

והנה הוא, ה"אביר", היורש הצעיר; תחת להביא מזור ומאור לבני עמו, רופא העיניים שולח זה חודשים רבים את צבאו ואת כנופיות ה"שביחה" שלו לזרוע הרס והרג. כל צעד שלו מקיז עוד מדם העם הסורי. הנשיא הזה, שקיבל חינוך מערבי, בעט בכל מה שראה, למד וחווה במערב. הוא חזר אל צור מחצבתו השבטי כדי להמשיך במסורת הדמים של אבותיו.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

העולם הערבי צופה מנגד ואינו נוקף אצבע כדי להפסיק את ההרג של ערבים. הוא מחכה שהישועה תבוא מהמערב. בכך אין כל חדש. העולם הערבי היה תמיד כזה. שכן כל העולם הערבי כולו הוא פגר, המדיף ריח רע מאוד.

גדעון לוי קונן כאן לפני שבוע על אדישות ישראל לנוכח הזוועות מעבר לגבול ("אללה הוא לא אכבר", "הארץ" 26.2). "המינימום צריך להיות פנייה מהדהדת לבעלת הברית המוחלטת, ארצות הברית, ולשאר ידידותיה של ישראל: עשו משהו ומיד. שיכחו לרגע את האיום האיראני ואת הכיבוש הישראלי, התגייסו למבצע הצלה שאין בהול ממנו", זעק לוי במאמרו.

יש משהו חמור יותר משתיקת ישראל - דווקא אלה שלא שותקים כאן. שכן יש מי שחיים בקרבנו, בשר מבשרנו, שמזמן איבדו את מצפונם. הם יושבים להם בניחותא, מי במשרד מכובד ומי בספסל אופוזיציה מרופד וזועקים, בצדק כמובן, מעל כל במה אפשרית נגד עוולות השלטון הישראלי. עם זאת הם אינם מתביישים להתבטא, או לרוץ ולהופיע בטלוויזיה הסורית כמשרתי הקצב מדמשק.

עלובי נפש אלה, ולא חשובה השתייכותם הפוליטית, איבדו במעשיהם אלה כל זכות מוסרית לדבר על חירות ועל זכויות אדם. איש לא יקנה מהם יותר, לא את הצביעות שלהם ולא את הסחורה הסרוחה היוצאת מפיהם. אסד זה, שנהפך לחביבם של אישי ציבור ושל ח"כים ערבים בכנסת, הוא העדות הבולטת ביותר לכישלון המהדהד של הלאומיות הערבית.

הסיסמה הבומבסטית, "אומה ערבית אחת בעלת שליחות נצחית", שמפלגת הבעת חרתה על דגלה, מתרסקת לעיני כל. אכן, עם שליחות קטלנית כזאת, לא צריך אויבים מבחוץ. העולם הערבי הוא עולם מותש, נחשל, ויותר מכל מנוצל ומבולבל. המשטרים שכונו "לאומיים" מעולם לא השכילו - ואולי אף לא התכוונו - לבנות מדינת לאום אחת ראויה לשמה.

הבגידה הגדולה בעמים הערביים היא בגידת האינטלקטואלים. אלה מעולם לא אזרו אומץ להציג דרך אחרת. הם פעלו תמיד כמשרתים של השלטונות הדכאניים והמושחתים. את זירת ההתנגדות לשלטון המושחת והרקוב הם השאירו לזרמים האיסלאמיסטיים. זוהי הסיבה העמוקה לעליית האחרונים במה שמכונה "האביב הערבי" במדינות אלה.

כל עוד הדור הערבי הצעיר אינו מצליח לבסס ולהציג אלטרנטיבה אזרחית שונה ושפויה, הרי שהברירה תמשיך להיות בין לאומיות ערבית שקרית ורצחנית, כדוגמת תנועת הבעת ואסד בראשה, לבין זרמים איסלאמיים נושאי שם אללה לשווא, חשוכי אידיאולוגיה וחשוכי מרפא.

בצער רב אפשר לומר, כי בלא הצגת אלטרנטיבה אזרחית שפויה, ימשיך העולם הערבי להתנהל לפי הכלל: יום אסד יום בס"ד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו