בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאכוף את העלאת גיל הנישואים

אם המדינה באמת רוצה להגביל את גיל הנישואים, עליה להיות מוכנה להיאבק על כל נערה וילדה, ואף להעמיד לדין את הוריה אם צריך. בלי זה החוק יהיה אות מתה

12תגובות

השבוע אישרה ועדת שרים לחקיקה את הצעת החוק שהגיש ח"כ יריב לוין, המעלה את הגיל המותר לנישואין ל-18 במקום 17 עד כה. חקיקה כזאת תציל לכאורה את חייהן של נערות וילדות שעד כה נתלשו מספסל הלימודים כדי לשמש כלות. אבל רק לכאורה.

שאלת הגיל הראוי לנישואין מלווה את תושבי הארץ כבר כמעט מאה שנה. הנימוקים שהיו ידועים לנשות "התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות" - שהחלו לפעול להגבלת גיל הנישואים לבנות עוד בשנת 1920 - אוששו אחר כך באין-ספור מחקרים, בהם מחקר רחב היקף שערך האו"ם ב-2005 לפיו נישואים בגיל צעיר מונעים מהילדות חינוך, ומגדילים את הסיכוי שיחיו בעוני ואת הסיכון שיסבלו אלימות מצד בני זוגן. לא רק ילדותן שלהן נפגמת עם נישואיהן, גם זו של ילדיהן הנולדים לאם שאינה בשלה להורות.

מאבקן של נשים יהודיות, ערביות ובריטיות בתקופת המנדט הוביל ב-1936 לקביעת גיל 15 כגיל המותר לנישואים, אך חוק זה הותיר פרצות רחבות שאיפשרו למעשה את המשך הנוהג של נישואי קטינות אף בגיל צעיר יותר בקהילות דתיות מסוימות. הכנסת חוקקה את חוק גיל הנישואים בשנת 1950, וקבעה את גיל המינימום על 17, אך הותירה אפשרות לפנות לבית המשפט ולקבל היתר לנישואים גם בגיל צעיר יותר.

אלון רון

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

נימוקיו של השר משולם נהרי מש"ס, המתנגד להעלאת גיל הנישואים ל-18, הם בגדר חזרה על אותם הנימוקים שהשמיעו רבנים שמחו נגד החוק בשנות ה-50. הם חששו מפני המיניות המתפרצת של הנערות, ולכן העדיפו להשיאן עוד בהיותן ילדות, סמוך לבגרות המינית. טקסי קידושין נערכו אז גם לילדות קטנות אף יותר.

ההחלטה להעמיד את גיל הנישואין על 18 היא הולמת וחשובה. החלטה זו גם עושה צדק היסטורי עם ח"כ עדה מימון ממפא"י, שהגישה לכנסת הצעת חוק דומה בדצמבר 1949. אלא שעדה מימון הציגה תביעה שאפילו לא עלתה עתה לדיון: היא דרשה שנישואים שנערכו לילדה מתחת לגיל 16 ייחשבו בטלים. את זאת ממשלת ישראל, אז וגם היום, אינה מעזה לעשות מפחד הממסד הדתי.

הגושפנקא שנתנה ועדת השרים להצעת החוק היא אכן הישג חשוב לכל מי שדואג לרווחתם של ילדים. עם זאת, היכולת למנוע נישואי בוסר תלויה בנכונותה של המדינה להתערב בנעשה בקהילות שלרוב היא נמנעת מלהתערב בהן. בדברי ההסבר לחוק כתב לוין, שעל בית המשפט לקחת בחשבון שונות חברתית ותרבותית, והביא כדוגמה בנות של אדמו"רים. אמירה זו מרוקנת למעשה את החוק מתוכנו, שהרי רוב הציבור בישראל אינו משיא את בנותיו בהיותן קטינות, וברור שהגבלת חוק הנישואים נועדה להגן על בנות באותן קהילות שבהן מנהג זה רווח. נראה כי המלים "שונות חברתית ותרבותית" בהקשר זה, אינן אלא שם קוד לסדר פטריארכלי שמרני, הרואה במיניות הנשית כלי לשירותו.

כדי שהחוק יקויים, על המדינה להעמיד משאבים הולמים לאכיפתו. על מנת להגן על זכויותיהן של ילדות יש צורך בתקציב ניכר שיאפשר לאכוף ביקור סדיר של ילדות בבית הספר התיכון או במסגרת אחרת, עד גיל 18. יש גם לתקצב תוספת של עובדים סוציאליים שיוכלו להתערב בקהילות סגורות, ובעיקר, על המדינה להיות נכונה להילחם על כל ילדה, כולל העמדה לדין של הוריה וקרוביה שלקחו חלק בהסדרת הנישואים.

כל זה לא נעשה עד היום בהיקף רחב, וספק אם זה ייעשה בעתיד. החוק לבדו לא יחולל שינוי חברתי, החוק הוא רק מסגרת המאפשרת אותו. השינוי תלוי בנכונות וביכולת של המדינה לממש את הכיוון שהתווה החוק, וכן במסירותם של ארגונים לא ממשלתיים, שיידרשו לעבודת שטח כדי לסייע באכיפתו. נדרשת גם ערנות של מורים ומנהלים, פעילים חברתיים ועוד. בלא כל אלה יישאר החוק אות מתה, והשינוי בחקיקה יועיל בעיקר למוניטין של חברי הכנסת החרוצים שביקשו לקדם אותו.

ד"ר רוזין, החוקרת את חוק גיל הנישואים, מלמדת בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו