בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פטור מגיוס גם לחילונים

69תגובות

"שכן דומים אנו לגזעי עצים בשלג", כתב קפקא. "למראית עין מוצבים הם על פני חלקת השלג, ובדחיפה קלה ניתן להזיזם. לא. אי אפשר לעשות זאת, משום שהם אחוזים היטב באדמה. אך ראה, גם זה אינו אלא למראית עין" (תרגום: דן מירון).

תהפוכות חוק טל מיטיבות להדגים את המטאפורה הקפקאית הזאת. במבט ראשון נראית פסיקת בג"ץ על אי-שוויוניות החוק וההכרח לבטלו צעד מהפכני המבטא את עליונות המשפט על המערכת הפוליטית. מבט מעמיק יותר יגלה שדעת הקהל הישראלית ורוב המפלגות כבר תבעו את השינוי הזה; מאהל הפראיירים והלחץ הציבורי והפוליטי אילצו את בנימין נתניהו לזגזג כהרגלו ולהצהיר - עוד לפני פסיקת בג"ץ - על תמיכה בתיקון החוק. נטען אפילו שהחלטת בג"ץ הוציאה את הערמונים מהאש למען הממסד, שתומך ברובו בחוק חדש ושוויוני.

אך ראו, גם זה אינו אלא למראית עין. שר הביטחון, אהוד ברק, שכמועמד לראשות הממשלה טבע את הסיסמה "עם אחד גיוס אחד", וכראש הממשלה נהפך לאביו הביולוגי של חוק טל, התראיין באחרונה אצל נסים משעל. הוא בירך על החלטת בג"ץ, ובנשימה אחת צידד ב"שירות קהילתי" של חרדים לתקופה של שמונה עד שנים עשר חודשים. למה אופציה משובבת לב זו אינה מוענקת גם לחילונים? היכן השוויון, מר ברק?

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

הרמטכ"ל בני גנץ דווקא נאם בתקיפות על גיוס חובה לכווולם, אך דבריו נוטרלו מיד על ידי פרסומים שלפיהם הצבא אינו מסוגל לעמוד בגיוס חרדים המוני, ולו מסיבות תקציביות. הודלף שהעלות של מתגייס חרדי לצבא גבוהה פי כמה מעלותו של מתגייס חילוני, ושגיוס 2,500 חרדים ישאב 200 מיליון שקל מתקציב הביטחון.

המסר ברור: עלינו לשבח את האברכים, שבהשתמטותם ההמונית חוסכים לנו מיליארדים. אילו הגנו עלינו על ידי לימוד תורה ולא חסכו לנו בתקציב הביטחון, דיינו. אילו חסכו לנו בתקציב הביטחון ולא התנדבו לשרת בכל ממשלותינו, דיינו. אילו שירתו בכל ממשלותינו אך לא בוועדות הכספים, דיינו. אילו שירתו בוועדות הכספים אך לא ניהלו את ענייני האישות שלנו, דיינו. על אחת כמה וכמה כשהם תורמים לנו את כל זה ועוד ידם נטויה.

אפשר לשער שההוצאות על ביטחון יירדו פלאים גם אם חילונים ימעטו להתגייס. חרדים מתגייסים ברובם בגיל 22, כשהם בעלי משפחות, ולכן עלותם גבוהה כל כך. אם כבר שוויון, כדרישת בג"ץ, למה לא יתגייסו בגיל 18? ולמה לא לשלוש שנים? טוב שיוצע לחלקם שירות אזרחי, אבל למה לקצר אותו? ולמה לא להציע גם לחילונים מתאימים שירות אזרחי, בלי צורך בקב"ן ובפרופיל 21? סיוע בבתי חולים או בשירותי הצלה חיוני לעתים כמו שירות צבאי. למה חרדי בשירות לאומי נחשב פטריוט, ואילו חילוני הפועל באותה מסגרת נחשב משתמט או מעורער בנפשו?

במסגרת ההכנות לגיוס חרדים נטען לפתע שחיילים צריכים לקבל שכר הוגן. שכרה של בתי החיילת הוא 300 שקלים בחודש. האם חייל חרדי יסתפק בכך? המסר ברור: אם כבר מגייסים חרדים, אז לצה"ל משודרג, צה"ל כייפי כזה, שמצ'פר כל משתחרר ב-100 אלף שקל. אחרת, מה הטעם.

החרדים אינם הבעיה. הבעיה היא רגשי נחיתות סמויים בקרב הציבור הלא חרדי ובקרב נציגיו, הצועקים שוויון ולוחשים שהחרדים שווים יותר.

Read this article in English: Universal draft exemption



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו