בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההסלמה בדרום טובה לישראל

ממשלת נתניהו מקווה לגרור את החמאס, שהחל להשמיע קולות פייסניים יותר מבעבר, לעימות צבאי ובכך לחזק את גישת ה"אין פרטנר"

122תגובות

שוחרי ההתקפה על איראן לא יכלו לקבל מופע משכנע יותר מאשר חילופי האש שמתנהלים בין ישראל לעזה. "מיליון אזרחים תחת אש" הם הרי רק דוגמית למה שצפוי כאשר יושלם איום הגרעין האיראני. שבעה מיליון אזרחים יהיו אז תחת איום של אש ונשורת גרעינית. ראו מה קורה כאשר "רק" הג'יהאד האסלאמי מפעיל את טילי הגראד, כשחמאס נמנע מלהשתתף במערכה, וכאשר "מערכת הנסים" שמונעת נפילת טיל בגן ילדים עדיין עובדת. תחת איום הגרעין האיראני, נסים לא יעזרו, גם תל אביב תיאלץ להיכנס למקלטים או להימלט לאילת.

הנה ההוכחה. אין מנוס מלתקוף את איראן ואין זמן טוב יותר מאשר עכשיו, כאשר מזג האוויר מאפשר זאת וכשהדיפלומטיה העולמית עסוקה בסוריה. אין הוכחה טובה יותר לאזרחי ישראל ששום נזק לא ייגרם להם כתוצאה ממתקפת נגד איראנית אחרי ש"כיפת ברזל" הוכיחה את יעילותה ב-95%. הסלמה בעזה טובה לישראל, כלומר לאותו חלק ממנה שמוכרח לתקוף את איראן.

אי–פי

קשה להבין על מה נסמכת ההנחה שישראל איננה שואפת להסלים את המצב? מותר לשער שתגובה מזוינת מצד הוועדות העממיות או הג'יהאד האסלאמי לחיסול הממוקד הישראלי, נלקחה בחשבון, אבל האם מישהו שקל את האפשרות שהתגובה האלימה הזאת היתה עלולה להפיל מספר גדול יותר של חללים בישראל מאשר כל פיגוע שזוהיר אל-קייסי, מזכ"ל הוועדות העממיות, היה יכול לבצע? (מספר ההרוגים בעזה שהגיע הבוקר ל-18, איננו, כרגיל, שיקול).

באין תשובה ברורה לשאלה הזאת, מותר להניח שמקבלי ההחלטה לחסל את אל-קייסי נשענו שוב על אסטרטגיית התגובה המדודה. אסטרטגיה שפירושה חיסול-תגובה-תגובה על תגובה, הכול במידה, כאשר גובה הלהבות נשלט על ידי ישראל, לצד ההצהרה השגורה לפיה "ישראל איננה שואפת להסלים את המצב". האומנם?

ומה עם הצהרת הרמטכ"ל מלפני מספר שבועות לפיו לא יהיה מנוס מפעולה רחבה בעזה? ומה אם הג'יהאד האסלאמי לא יאמץ את האסטרטגיה הישראלית ולא יעצור את האש? האם איום הרמטכ"ל יצא סוף סוף אל הפועל וישראל תשעט לעבר "עופרת יצוקה 2"?

לעומת ישראל, מובנת יותר שאיפתו של חמאס לבלום ההסלמה שנחתה עליו במפתיע. הארגון שרוי במאבק פוליטי פנימי, הנהגתו שנטשה את סוריה מחפשת לעצמה בית חדש, הדיאלוג עם פתח עדיין לא הניב הסכמה על ממשלת אחדות, וגם הצד האידיאולוגי שלו צריך להתמודד עם נכונותם של האחים המוסלמים, ארגון הגג האידיאולוגי שלו, לקיים דיאלוג עם ארה"ב ולדבוק בהסכמי קמפ דייויד. חמאס, על אף שאיננו שולט באופן מלא על פעילותם של כל הארגונים בעזה, הצליח להגיע להבנות חשובות עם רובם, כולל הג'יהאד האסלאמי אשר הצטרף לתהליך הפיוס עם פתח. חמאס מנהל מדיניות חוץ אינטנסיבית מול מצרים שמבטיחה את מעבר האזרחים דרך מעבר רפיח, מסייעת למעבר סחורות דרך המנהרות ומספקת את הסולר שדרוש להפקת החשמל בעזה. חמאס, גם אם הנהגתו היתה ממשיכה לשבת בדמשק, אינו יכול להתנתק ממצרים והוא כבול במדיניותה כלפי ישראל.

התלות הזאת במצרים הצליחה בעבר לחולל הפסקות אש ארוכות שהוכחו גם בחודשים האחרונים ובמיוחד אחרי חתימת הסכם הפיוס עם פתח שהוליד את הצהרותיו של חאלד משעל לפיהן חמאס תגביל עצמה למאבק לא אלים בישראל. אולם נראה כי השינוי בחמאס לא רק שאיננו משכנע את ישראל, הוא מפריע למדיניות ה"אין פרטנר" שלה ועלול לחבל במאמציה למנוע הקמת ממשלה פלסטינית מאוחדת, שהמשכה חידוש התביעה באו"ם למדינה פלסטינית עצמאית. חיוני לכן לגרור את חמאס לפעילות צבאית נגד ישראל ואין קל מזה, לפחות להערכת ישראל, מאשר לפתוח במתקפה "צדדית" נגד מבוקש שאיננו איש חמאס, להמתין להתממשותה של אסטרטגיית התגובה, ולייחל לכך שחמאס יצטרף אף הוא. זה לא קרה עד כה, חמאס עדיין מעדיף את הנתיב הדיפלומטי והוא מקיים ביומיים האחרונים מגעים אינטנסיביים עם המועצה הצבאית העליונה במצרים. ישראל תצטרך כנראה להמתין להזדמנות אחרת, אבל בינתיים היא כבר הצליחה, ולו לזמן קצר, להסב את תשומת הלב של הדיפלומטיה הערבית מן הנושא הסורי לנושא הישראלי פלסטיני. אסד בוודאי מרוצה.

אלי הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו