בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכשר לפחד ולגזענות

11תגובות

התרגלנו לרע. אפילו הצהרה רשמית עליו חולפת בלא זעזוע. בבית המשפט העליון תלויה ועומדת עתירה של האגודה לזכויות האזרח נגד נוהלי הבידוק בשדות התעופה. התשובה המפותלת של המדינה חושפת את מדיניותה הרשמית בכל הנוגע לתעבורה תעופתית, והיא שיהודי אזרח ישראל אינו חשוד, אלא אם מתקבל בעניינו מידע קונקרטי, ואילו ערבי אזרח ישראל תמיד חשוד, אלא אם מתקיימים תנאים מיוחדים, המחלצים אותו מהחשד הבסיסי.

תנאי הפטור חסויים, אך ניתן להניח שהם כוללים גיל מבוגר, טיסה בלוויית בני משפחה וכדומה. היש מדינה דמוקרטית אחרת הפועלת כך כלפי אזרחיה לקראת טיסתם? אין ולו אחת. לא ארה"ב, למרות ההתקפות חסרות התקדים של 11 בספטמבר 2001, ולא בריטניה, למרות ניסיונות הפיגוע בנמל התעופה היתרו. אפילו טורקיה נמנעת ממדיניות כזאת כלפי אזרחיה הכורדים, למרות מלחמת אזרחים פנימית, שגבתה אלפי הרוגים.

יורם רבין כתב באחרונה על מדיניות הבידוק הנוהגת ("בידוק ראוי", "הארץ" 20.2). הוא הלין על העוול שבתיוג וציין שהתנהגותה של ישראל כלפי אזרחיה היא חסרת תקדים, אך עם זאת הוסיף שנוהלי הבידוק של השב"כ הוכיחו עד כה יעילות של מאה אחוז, והוא מנבא כי "עם יעילות כה ברורה יהיה לבג"ץ קשה להתווכח".

טיעון היעילות לקוי מכמה טעמים. ראשית, אין הוכחה שמדיניות ישראל יעילה מזו שננקטת במדינות המערב מאז פיגועי 9.11. אותן מדינות מפעילות אמצעים טכנולוגיים כמו בישראל, אך במקום בידוק גזעני הן נוקטות בידוק אוניוורסלי שלו הן מוסיפות בידוק רנדומלי. והנה, גם אצלן לא התרחש פיגוע אווירי בעשור האחרון.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

שנית, ביטחון אינו רק מניעתו של פיגוע אלא גם הקטנת המוטיווציה לעשותו. קוצר הראייה של השב"כ כאן עוצר נשימה. אנשי הארגון אינם מבחינים בקשר שבין התיוג האתני לבין הגזענות העממית, ועיוורים לקשר בין אלה לבין יציבותה הפנימית של ישראל.

כדאי להקשיב לדבריו של הרב שמואל אליהו מצפת, שאמר לפני יותר משנה: "בכל קניון בודקים ערבי. אמרתי את זה פעם לפרקליטת מחוז צפון, מה את רוצה ממני? הנחיות הביטחון של מדינת ישראל הן כאלה" ("כשהרב הראשי של צפת, שמואל אליהו, מתחיל לדבר, יש סיבה לדאגה", מאת חיים לוינסון, "הארץ" 18.11.2010). הרב אליהו הסיק את המסקנה המתבקשת מעמדת המדינה, שכל הערבים חשודים, ולכן אין להשכיר להם דירות ואסור לאפשר להם להיכנס לאזורי המגורים של יהודים. אבל לאן תוביל הגזענות את מצב הביטחון הפנימי?

שלישית, התיוג האתני הוא מדרון חלקלק, מהחלקלקים ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית והיהודית. מדוע שבתגובה לפיגוע שבו מעורב אזרח ערבי, ישראל לא תגיב בהנהגת אוטובוסים נפרדים, מסעדות נפרדות וערים ושכונות סטריליות? ואולי תנוע, ובעצם תשוב, להפרדה המקיפה עוד יותר מימי הממשל הצבאי?

רבין מסיים את מאמרו בהמלצה לנקוט צעדים כדי למתן את הבוטות של המדיניות הקיימת. הוא ממליץ להוסיף משאבים טכנולוגיים, להכשיר את הסלקטורים לפעול בדרך ארץ ולגייס סלקטורים ערבים. הלוואי ויתקבלו המלצותיו, אך הן אינן עונות על מרכיבי פגיעה משמעותיים מאוד. הן מותירות על כנו את ההכשר שנותן השב"כ לפחד ולתגובה גזענית, ונותרת הפגיעה הנגרמת לאזרחים שמדינתם שלהם מסווגת אותם כחשודים יותר רק בשל מוצאם. נימוס ומכונת שיקוף נוספת לא יפוגגו את החשד וההשפלה, ולא את מה שאלו עושים הן לערבים והן ליהודים.

ראוי שהשב"כ יזכור שאין די בסטטיסטיקה של שברירי אחוז של יתר-סיכון. דמוקרטיה מתנה את פגיעתה באזרחיה בקיומו של חשד ממשי באלה שבהם היא פוגעת. האם לא משום כך אוסר החוק בישראל על בדיקה מיוחדת לצעירים בעלי חזות מזרחית המבקשים להיכנס למועדון? מדוע מה שנאסר ביחס למזרחים במועדון הופך למומלץ ביחס לאזרחים ערבים בשדות התעופה? זוהי החשיבה האתנוצנטרית קצרת הרואי של השבטיות, והיא נוטע אותנו במחוזות אפלים.

פרופ' מדינה הוא דיקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית; ד"ר סבן מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה; פרופ' סטטמן מלמד בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו