בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איום המדינה החלשה

23תגובות

במדינות המערביות ובישראל מודאגים בעיקר מהתחזקותם של ארגונים איסלאמיים קיצוניים כתוצאה מ"האביב הערבי", שגם מסכנים את עתיד היחסים עם ישראל. אבל כדאי לשים לב לתוצאה נוספת, חשובה לא פחות: ההיחלשות הפנימית של חלק מהמשטרים הערביים.

התופעה של מדינות חלשות מושכת תשומת-לב בעשורים האחרונים. אלה מדינות שהממשל המרכזי בהן התרופף ובחלקן אף אינו שולט בכל שטח המדינה. את מקומו תופסים ארגונים תת-מדינתיים שאינם סרים למרותו, חלקם מיליציות חמושות, הנאבקות ביניהן או נגד המשטר, וחלקם ארגוני פשע. כמה עשרות מדינות בעולם השלישי מוגדרות כמדינות כושלות. המקרים הקשים ביותר נמצאים ברובם במזרח התיכון ובשוליו: אפגניסטאן, פקיסטאן, עיראק, סומליה, סודאן ולבנון. חולשתן של המדינות תורמת להפיכת האזור כולו למוקד עולמי של טרור ואלימות.

הסבל העיקרי במדינות אלה נגרם לתושביהן. הם אינם זוכים להגנה מספקת מהמשטר, שאינו מסוגל לספק שירותים בסיסיים, לצמצם את העוני ולשמור על רמה סבירה של ביטחון פנימי. חולשת המדינות היא גורם מרכזי לתופעה של הפליטים המחפשים מקלט מדיני ועבודה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

ארגוני טרור, בעיקר מסוגו של "אל-קעאדה", מנצלים את חולשת המדינות הללו כדי לבנות בהן בסיסים לפיתוח יכולותיהם המבצעיות וליציאה לפיגועים. כך בנה אל-קעאדה בסיסים בגבול אפגניסטאן-פקיסטאן, כך יוצאים הפירטים מסומליה לחטוף ספינות באוקיינוס ההודי, וכך מנצלים הבדווים את החלל שנוצר בסיני לבניית תשתית להברחת נשק ולפיגועים נגד ישראל. חללים כאלה גם מזמינים התערבות של מדינות זרות במדינות הכושלות, באמצעות הזרמת כספים ונשק, כדי ליצור קשרים עם ארגונים מקומיים ולהפעילם.

"האביב הערבי" מחמיר את הבעיה. שורה של משטרים ערביים איבדו את יציבותם ועוצמתם. שלושה מהם נפלו, שניים נלחמים על נפשם ומי יודע כמה עוד ילכו בעקבותיהם. השליטים שנפלו וייפלו היו עריצים ובחלקם אכזריים, אבל היתה להם עוצמה פנימית והם שלטו היטב במדינה. המשטרים החדשים מפוצלים ונאבקים בתוכם, מתקשים להשליט חוק וסדר ומבקשים לרצות את ההמונים.

למצרים, למשל, אין הנהגה ברורה ואין ביכולתה לאכוף את סמכותה. לא עלה בידה למנוע את ההתקפה על שגרירות ישראל - מה שלא היה עולה על הדעת בתקופת חוסני מובארק. חולשה זו של המשטרים עלולה להימשך חודשים וכנראה שנים, מכמה סיבות: מאבקי הכוח בתוך המשטרים החדשים, העדר הנהגה מוכרת וסמכותית, הזמן שיידרש למשטרים החדשים לבנות לעצמם סמכות ולגיטימציה, הפגנת כוחם של ההמונים, צמיחתן של מיליציות חמושות ומאבקם הצפוי של אנשי המשטרים הקודמים על מקומם במערכת החדשה.

תושבי המדינות הללו הם הראשונים הסובלים מחולשתן. החוק והסדר במצרים, לוב ותימן התרופף מאוד, שלא לדבר על המאבק האלים בסוריה. המצב הכלכלי בכולן הידרדר. תושביהן אינם יודעים איזה משטר יתפתח בהן ומותר להניח שרבים מהם אינם מרוצים מהמצב שנוצר ומאופי המשטר החדש.

אבל זו בשורה רעה גם למדינות אחרות, ובכללן ישראל. כמה מהמדינות החלשות עלולות להיות מדגרה לארגוני טרור: התופעה כבר מתרחשת בעיראק, בלבנון ובסיני, ועלולה להתפתח גם בתימן ובלוב. כדאי לחשוב מה יקרה אם גם סוריה - שעד כה שמרה על גבול שקט בגולן - תהפוך למדינה כושלת, ללא כתובת ברורה של השלטון בה. ולבסוף, חולשת הממשלים עלולה להשפיע גם על יחסי השלום עם ישראל: השלום עם ישראל אינו פופולרי ברחוב הערבי, גם לא במצרים ובירדן, וקיומו הוכתב במידה רבה על ידי המשטרים. כשהמשטרים נחלשים, גם השלום עלול להיפגע.

ד"ר קם הוא סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו