כשייפלו טילים על ת"א

אין הרבה הבדל בין ירושלים לטהראן: כאן וגם שם מחליטים על פעולה לפי שיקולי עלות-תועלת. אצלנו זה העלות של כך וכך קורבנות בתל אביב, לעומת התועלת שיביא מותם

יוסי קליין
יוסי קליין
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי קליין
יוסי קליין

תושבי שדרות הם חיילים ממושמעים. הם יודעים ש"חיסול בעזה" הוא אזעקת אמת וצו גיוס בכרטיס אחד. הם ירדו למקלטים והתיישבו שם כדי להיות מה שמצפים מהם להיות: קורבנות פוטנציאליים שיושבים ומחכים בשקט. גם בתל אביב שמעו על החיסול, אבל שם יצאו לרחובות. ברחוב אבן גבירול היו ביום שישי פקקים, כי עם שמש כזאת אי אפשר היה להישאר בבית.

את המבלים בתל אביב אפשר להבין. הרבה זמן לחגוג כבר אין להם. לא ידוע עדיין מתי, אבל ממקורות יודעי דבר נמסר שבימים הקרובים, או בשבועות הקרובים ואולי בחודשים הקרובים (תלוי בסקרים), הם יקבלו על הראש מטח של טילים איראניים, שהקסאמים והגראדים ייראו לעומתם כמו טפטוף קל של תחילת הסתיו.

הטילים שנפלו בשדרות והטילים שאולי יפלו בתל אביב מחברים בין המרכז ההולל לפריפריה הסובלת. גם בשדרות וגם בתל אביב גויסו התושבים לצבא כדי לשמור על ביטחון המדינה, אבל המדינה היתה פטורה מלשמור עליהם. טילים הם אירוע מקומי. כשנופלים טילים בשדרות מלקקים גלידה באבן גבירול, כשיפלו טילים באבן גבירול, בשדרות ילכו לסרט. ככה זה, היום אתם מחר אנחנו, אין מה להתרגש ואין למה לצפות, יותר טוב כבר לא יהיה.

תל אביב. המחיר של שדרות, אומרים התל אביבים, הוא כנראה זול, ולא מעלים בדעתם שהמחיר שלהם זול עוד יותר, אפילו זניחצילום: אלון רון

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

טוב כבר לא יהיה, אבל החשבון תמיד יגיע. אחרי כל פרק במלחמה מוגש חשבון. ככה זה כבר עשרות שנים. הרגנו מחבל? תודה רבה, החשבון בדרך ומישהו כבר ישלם. המחיר נקבע, מעל הראש שלך. המחיר נקבע על פי עלות-תועלת - עלות מותך מול התועלת שהוא יביא. מי שקובע את המחיר אף פעם לא משלם בעצמו. האיש הקובע הוא זה ששולח אותנו למשימות, והמשימה שלנו היא להיות שורה בסטטיסטיקה. אם רק ארבעה מאתנו ייהרגו, הרי שהצלחנו לשמור על ביטחון המדינה. אם ייהרגו יותר: נפיץ את הצילומים של ההרוגים בעולם ונשאל: מה זה, יורים על ילדים?

השבוע החליטו שכדאי, שלא נורא, שיישבו כמה ימים במקלטים. זו בהחלט עלות מתקבלת על הדעת ביחס לתועלת, אמרו במטכ"ל, שנמצא חמש דקות הליכה מרחוב אבן גבירול. מותו של זוהיר אל קייסי עמד יפה בקריטריונים של עלות-תועלת. כמה ימים של פחד בשדרות הם השקעה קטנה, שתניב רווח גדול של ענישה והרתעה.

בשדרות לא רוצים ענישה והרתעה, שם רוצים שקט. מצדם, שיהרגו את כולם בעזה או שיחתמו אתם על משהו - העיקר שיהיה פה סוף סוף שקט. הם לא יכולים כל הזמן להיות חיילים שביטחון המדינה חשוב לה יותר מביטחונם שלהם. אולי נמאס להם אבל הם שותקים, כי ככה זה אצלנו בפריפריה. ביום ראשון שיבח אותם ראש הממשלה על "עמידתם האיתנה". אותם הוא שיבח? את עצמו הוא משבח. הוא היה מרוצה שהצליח להכניס למקלטים מיליון בני אדם שקנו בשתיקה את הלוקשים שלו ושל אהוד ברק.

בתל אביב מפקפקים בלוקשים. שואלים, מה הביא לחיסול? אולי דו"ח המבקר? אולי סקר חדש? הכל תלוי במחיר. המחיר של שדרות, אומרים התל אביבים, הוא כנראה זול, והם לא מעלים בדעתם שהמחיר שלהם זול עוד יותר, אפשר לומר, זניח. לדעתו של ראש הממשלה, הנזק והקורבנות כתוצאה מטילים על תל אביב הם זניחים לעומת פצצת אטום איראנית. מה זה מספר זניח של קורבנות? פחות מ-500, הבטיח שר הביטחון בהזדמנות אחרת. מה זה פחות מ-500 (מאה? 60?) לעומת הסיפוק והגאווה של כל המדינה ובכללה, יש להניח, גם תושבי שדרות.

יש סימטריה בין שדרות לתל אביב. יש סימטריה בין ירושלים וטהראן. יש סימטריה בין ביבי ואחמדינג'אד. שניהם אומרים: "הנזק והקורבנות שייגרמו לנו כתוצאה מתקיפה הם זניחים לעומת פצצת האטום שלהם". גם אחמדינג'אד מוכן לשלם תמורת הטילים שלו במספר זניח של קורבנות (אלף? עשרת אלפים?).

תל אביב איננה טהראן. מבחינתו של נתניהו היא בכלל סדום. ואם מישהו כבר צריך לשלם את מחיר הפצצת הכור, אז שאלה יהיו הרשעים מתל אביב. סקר שפורסם לפני שבוע הראה שמספר המתנגדים לתקיפת מתקני הגרעין של איראן עולה רק במעט על מספר התומכים בה. מעניין היה לראות סקר שבו יישאלו הישראלים איפה היו מעדיפים שיפלו הטילים. יש להניח שהתיקו היה אז נשבר. ההערכה היא שתל אביב היתה זוכה במקום הראשון, ובגדול.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ