בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההבדל בין בן-גוריון לנתניהו

76תגובות

באוקטובר 2006, כתגובה לאחד מאותם התקפי חרדה ישראליים מפצצה איראנית לא קיימת, החליט מוסף "הארץ" לבקש מכמה אנשי תרבות לתאר את תחושותיהם במקרה שתל אביב תימחק מהמפה - ברוח דבריו של מחמוד אחמדינג'אד אז. התפלאתי על כך שאנשים רציניים יהיו מוכנים בכלל להתייחס לשאלה הזויה וניהיליסטית שכזאת, אך עוד יותר מכך נדהמתי מהעובדה שמערכת "הארץ" היא שיזמה את הפרויקט הזה. לא התאפקתי והתקשרתי למו"ל "הארץ", ושאלתי כיצד הוא מאפשר פרויקטים "פורנוגרפיים" שכאלה. עוד בטרם הספקתי לבטא את כעסי, עמוס שוקן קטע אותי: "אתה צודק", אמר, "זו היתה טעות מערכת חמורה. לא נחזור עליה".

זו אכן היתה טעות בשיקול, משום שלעיתון מרכזי אסור, מבחינה מוסרית ונורמטיבית, לתת לגיטימציה לשיח אפוקליפטי הזוי כזה. ואם לעיתון הדבר אסור, קל וחומר שהוא אסור למנהיגים לאומיים. חברה שפויה לא תניח למנהיגיה לדבר על "הדורות שלא יבואו אחרינו". מנהיגי ארצות הברית וברית המועצות, שחיו תחת איומי השמדה הדדיים לאורך מרבית שנות המלחמה הקרה, לא הניחו לחרדות כאלה לגלוש לשיח הפוליטי הפומבי. אפילו בימי משבר הטילים בקובה, אולי נקודת הזמן המסוכנת ביותר בתולדות המלחמה הקרה, נמנעו ג'ון קנדי וניקיטה חרושצ'וב מתיאורים אפוקליפטיים (לימים יספר שר ההגנה אז, רוברט מקנמרה, שבשיאו של המשבר הוא אכן חש יום אחד, שסוף העולם עשוי להגיע).

עשו לנו לייק לקבלת מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

בישראל תורגם הנדר "לעולם לא עוד" ליצירת תעודת ביטוח לאומית נגד אפשרות התרחשותה של שואה נוספת. בשם הנדר הזה הקימה מדינת היהודים את המיזם הגרעיני, שנתפש על ידה כמשלב משהו נשגב עם עוצמה וטאבו לאומי. בשם הנדר הזה העולם המערבי בכללותו שתק, לעתים הביט הצדה, ולעתים, במיוחד בראשית הדרך, סייע לישראל בבניית היכולת האפוקליפטית שלה.

במכתב אישי שכתב ב-1966 אבי תוכנית הגרעין הישראלית, פרופ' ארנסט דוד ברגמן, למאיר יערי, מנהיג מפ"ם - הוא מציין במפורש שישראל פנתה לגרעין "על מנת שלעולם לא נובל עוד כצאן לטבח". על פי העיתונאי האמריקאי סיימור הירש, בספרו "ברירת שמשון", הנדר "לעולם לא עוד" נחקק, פיסית, במלים עבריות, על התוצר הראשון של דימונה. הגשמת הנדר משמעותה שמדינת היהודים לא תיוותר עוד לעולם חסרת ישע. דימונה היא התגובה הישראלית לחרדות השואה, במידה לא קטנה - תגובת האיש דוד בן-גוריון לחרדותיו-הוא.

אלא שקיומו של הנדר כולל בתוכו גם את הדרישה להכיר בייחודיות של השואה, לא לשאת את שמה לשווא - קרי, לראותה כאירוע ייחודי שלא יוכל לחזור על עצמו. אם מדינת ישראל היא אכן הישות החזקה באזור, דבר שאהוד ברק תמיד חוזר ומזכיר - אין לה צורך לעשות מניפולציות בחרדות מפני שואה נוספת.

בנימין נתניהו חילל פעמיים את קדושת הנדר. בפעם הראשונה באמצעות האנלוגיה המסלפת והמעוותת שיצר בין נתאנז לאושוויץ בנאום אייפא"ק שלו - דמגוגיה שבינה לבין תובנה היסטורית אמיתית אין ולא כלום. בפעם השנייה - בראיונות הרבים שהעניק לתקשורת הישראלית עם חזרתו לארץ, כשאמר שאם נדחה את ההחלטה בעניין איראן זה עלול להיות מאוחר מדי, שכן אחרי שואה נוספת לא ייוותרו אפילו מי שיוכלו להכות על חטא.

נתניהו אינו הראשון מבין ראשי ממשלת ישראל שמשתמש בשואה, תוך זילותה, לצרכים פוליטיים. מנחם בגין עשה זאת לפניו, ולמכביר, ואפילו בן-גוריון, שסלד מדיבורים פומביים על השואה, לא נמנע מלדבר על אפשרות של שואה נוספת באיגרות פרטיות ששיגר לנשיא קנדי ולמנהיגי עולם אחרים.

אבל ההבדל בין בן-גוריון ובגין לבין נתניהו הוא עצום. ראשית, השניים הללו חוו באופן האותנטי ביותר, כמנהיגים יהודים בתקופת השואה, את חוויית חוסר הישע הטוטלי. אצל שניהם חרדות השואה היו חרדות אמת. נתניהו לא חווה מעודו כמנהיג תחושת חוסר ישע יהודי. שנית, בן-גוריון, ובמידה לא מבוטלת גם לוי אשכול וגולדה מאיר, השתמשו בשואה על מנת להישבע כי "לעולם לא עוד". כל השלושה, כל אחד בסגנונו הוא, התייחסו לשואה ההיא על מנת להצדיק את מלאכת הקודש של דימונה. כשם שהשואה ייחודית, גם דימונה ייחודית. נתניהו קיבל את דימונה מן המוכן.

בניגוד למנהיגי ישראל בעבר, אצל נתניהו השימוש הפוליטי בשואה הוא תכסיסני, דמגוגי, בלפני. בהפחידו מפני שואה עתידית הוא מפר את הנדר ומוריד מערך הייחודיות של השואה שכבר התרחשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו