בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחשבות נוגות על קדימה

63תגובות

מעולם לא הצבעתי לקדימה ולא היה סיכוי שאעשה כן. ובכל זאת, ההערכות על שקיעתה כאלטרנטיווה פוליטית ועל מצבה הקשה של ציפי לבני בהתמודדות על ראשות המפלגה מעלות מחשבות נוגות. מסתבר שהציבור הישראלי סולח לפוליטיקאים שלו על מלחמות מיותרות, על שיסוע החברה, על שחיתות וכוחנות, אבל לא על דברים אחרים.

בנימין נתניהו סולק מהשלטון לאחר הקדנציה הראשונה שלו בשל סכסכנות וליבוי מדנים - ונסלח לו. בחירה באריאל שרון נחשבה טאבו בשל מלחמת לבנון הראשונה - והוא קומבק לראשות הממשלה. אביגדור ליברמן לא נענש על מה שרוב הישראלים רואים כתפקודו הכושל במשרד החוץ. רק על דבר אחד עם ישראל לא סולח: על מה שנתפש כפתטיות, חולשה או לוזריות. לכן לא נסלח לעמיר פרץ קוריוז המשקפת במלחמת לבנון. ללבני אין סולחים בעיקר בגלל הפער בין יומרתה להציב חלופה שלטונית לנתניהו לבין חולשתה הפוליטית בפועל. לעובדה שפרץ הוא ממוצא מרוקאי ולבני היא אשה יש קשר לחוסר הסלחנות כלפיהם.

בשמאל שמחים לאידה של לבני, ואפשר להבין זאת. קדימה גרמה נזק לפוליטיקה הישראלית. היא גימדה את גוש השמאל בכך ששאבה קולות מהעבודה וממרצ וכתוצאה מכך עיקרה את העימות ההיסטורי בין הגושים, שהיה מבחינות רבות חיוני לדמוקרטיה. קדימה היתה מופת לפוליטיקה בלתי אידיאולוגית ואופורטוניסטית. גרוע מכך, היא השתתפה בהובלת מסע החקיקה האנטי-דמוקרטי בכנסת.

ואולם, ההתלהמות נגד לבני יצאה לחלוטין מפרופורציות ובמידה רבה היא נובעת מעדריות. טועה מי שחושב שעם ירידתה של קדימה ישוב על כנו כבמטה קסם התיקו הבריא בין ימין לשמאל, שאיפיין את המערכת הפוליטית לפני הולדת המפלגה. המקום שתפנה קדימה של לבני ייתפס רק בחלקו הקטן על ידי השמאל, וברובו יתפזר בין שרידי קדימה ימניים יותר למפלגות מרכז חדשות ולליכוד. לכן, כפי שמראים הסקרים, נפילת קדימה תחזק עוד יותר את מחנה הימין. אם את לבני יירש שאול מופז, אחד הפוליטיקאים הציניים בישראל, אין ספק שהוא יצרף את המפלגה לממשלה אחרי הבחירות, ובכך יעניק לנתניהו רוב כמעט אבסולוטי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

לקדימה, שהתבססה על האגף המתון שפרש מהליכוד, היה רק מצע ראוי לשמו אחד: השותפות בתמיכה במהלך ההתנתקות מעזה והרצון להמשיכו בצעדים משלימים. זה לא הרבה, אך במשך השנים מתברר שזה גם לא מעט. לבני, שנשמעה מגומגמת בתחילת דרכה בראשות המפלגה, השתפרה מאוד בהדרגה. החלטתה לא להצטרף לממשלת נתניהו בשל חוסר האמון בכוונותיו לקדם את תהליך השלום, בניגוד לדעת רוב מפלגתה וחלק מהפרשנים, היתה מפוכחת, נכונה והגונה. בשנה האחרונה גילמה לבני יותר מכל אדם אחר בפוליטיקה הישראלית את ההכרה העמוקה בהכרחיות של חלוקת הארץ ואת הדחיפות לעשות זאת, כל עוד אפשר. העניין הזה בוער בעצמותיה. חלק מהצהרותיה היו אמיצות: ההתעקשות על כך שיש פרטנר פלסטיני, הביקורת על השוביניזם הביטחוניסטי במערכת קבלת ההחלטות, הפקפוק ביעילות מופעי הסחטנות הקורבנית של ראש הממשלה בעולם.

אם אכן תידחק לבני אל מחוץ לפוליטיקה, יחסר הקול השפוי, השקול והבהיר שהשמיעה. אמנם ניפטר מעונשם של חלק מחברי הכנסת הרעים של קדימה, אך עמם ייעלם גם הגורם היחיד שיכול היה לטעון לכתר השלטון מול נתניהו. יש לקוות שלא כך יקרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו