בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיפה או תקיפה

7תגובות

סבב ההסלמה האחרון בדרום הסתיים בניצחון מוחץ של "כיפת ברזל". זו זכתה לתשואות מכל עבר, ובצדק. שיעור של 75% הצלחה ביירוט רקטות מהרצועה מנע אבידות ואיפשר לדרג המדיני את הגמישות הנדרשת בהחלטות על אופי והיקף התגובה על התגובה הפלסטינית. הוא גם משקף הישג מרשים של התעשייה הביטחונית ושל חיל האוויר, שהפגין יכולת הטמעה מבצעית מהירה.

כל זה חשוב וכבר נאמר על ידי רבים וטובים. עם זאת, נדרשות כאן גם פרופורציה וגם הפקת לקחים לטווח הארוך. העימות האחרון היה מוגבל בהיקפו ובמשכו. אמנם הפלגים הפלסטיניים הפתיעו בקצב השיגורים - כ-30 בממוצע ליום לחימה - אולם יכולותיהם בהשוואה לחמאס, הן בכמות והן בטווח, מצומצמות; קל וחומר בהשוואה ליכולות של החיזבאללה ולתרחיש דו חזיתי. שלוש-ארבע סוללות של "כיפת ברזל" נתנו מענה הולם לתרחיש מוגבל. אין בהן כדי לתת מענה לאירועים נרחבים ומסובכים יותר הצפויים בעתיד.

הצלחת "כיפת ברזל", ולא פחות מכך האדרתה בידי הפוליטיקאים, בכירי צה"ל והתקשורת, יוצרות מערכת ציפיות בעייתית. אפס נפגעים הוא סטנדרט לא ריאלי לתרחישי העתיד, ולאו דווקא הקיצוניים שבהם, אולם בעת התקפה הציבור בעורף יצפה להגנה דומה לזאת שניתנה בעימות האחרון.

על מנת לעמוד בציפיות כאלה אין מנוס מהשקעות עתק בטווח הנראה לעין - כל זאת גם בלי קשר לעימות אפשרי עם איראן - לצורך הצטיידות במערכות הגנה אקטיבית על פי התפישה התלת-שכבתית: מענה לאיומי טילים ארוכי טווח באמצעות מערכת "החץ"; לאיומים בטווחים הבינוניים באמצעות "שרביט קסמים" (מערכת הצפויה להיכנס לצה"ל ב-2013); ומענה לאיומים קצרי טווח באמצעות "כיפת ברזל".

אף על פי ש"כיפת ברזל" מוצגת ונתפשת כמערכת המיועדת להגן על יישובים אזרחיים, אין זה ייעודה הבלעדי. בתרחישים של עימות נרחב ניתן לצפות לפריסתה גם להגנת מתקנים אזרחיים חיוניים וגם להגנת בסיסי צה"ל, בעיקר אלה של המערך התוקף. לכן נדרשות כתריסר לפחות סוללות כאלה, וודאי יש צורך בהשקעות בפיתוח והצטיידות בשתי השכבות האחרות.

מדובר אפוא בהשקעות ניכרות, המחייבות לשקול שינוי בתפישת הביטחון המסורתית והסטת משאבים מהתחום ההתקפי לתחום ההגנתי. ספק אם צה"ל ומערכת הביטחון מסכימים לכך. לדידם, היכולות ההתקפיות לדיכוי יכולות הירי תלול-המסלול של האויב ולכיבוש מהיר של שטח הן - כבעבר - המפתח להגנת החזית האזרחית. הרחבת יכולות ההגנה האקטיבית צריכה לבוא על חשבון תקציבים אחרים, בחזקת "פרויקט חירום לאומי", שמימונו יבוא בעיקרו ממקורות חוץ ביטחוניים.

בעידן שלאחר המחאה החברתית תידרש הממשלה לקבל החלטה עקרונית ביחס למקום של מערכת ההגנה האקטיבית, ועל חשבון מה תתוקצב: ההשקעות בחברה, או היכולות ההתקפיות של צה"ל.

תא"ל (במיל') אלרן הוא ראש התוכנית לחקר החזית האזרחית במכון למחקרי ביטחון לאומי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו