בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוכר בזול את יהודי ארצות הברית

19תגובות

בועז גאון מתקומם במאמרו "אייפא"ק קני אותי" ("הארץ", 7.3) על היחסים בין מדינת ישראל ליהדות ארצות הברית - הן מה שהוא מכנה הימין היהודי והן השמאל היהודי, שלא נאבק באותו ימין, שיש לו השפעה ניכרת על הנעשה בישראל, השפעה שאינו צריך לשלם את מחירה. ואולם גאון נותן פרשנות מעוותת ליחסים בין יהדות ארה"ב לישראל וגם שוגה בעובדות.

אחד מיעדי התקיפה של גאון הוא המכון לאסטרטגיה ציונית. גאון אמנם אינו מציין אותו בשמו, אך אין ספק בדבר כוונתו כשהוא כותב על אותם "'מכוני מחקר' הממומנים על ידי אנשי ימין אמריקאים, שמטרתם לספק עבודה לאנשי ימין ישראלים (נתן שרנסקי, בוגי יעלון, משה ארנס)"; אלא שהאמירה הזאת מופרכת לחלוטין.

המכון לאסטרטגיה ציונית איננו ממומן על ידי תורמים אמריקאים ימנים, אלא אם נגדיר ציונות כאידיאולוגיה ימנית. שלוש הדמויות הציבוריות שגאון מוקיע (כאילו להיות "איש ימין" זאת עבירה על החוק) נידבו את שירותיהם למכון (כפי שאני עושה זה שבע שנים) כחלק ממחויבותם לעתיד הציונות. הם מעולם לא ביקשו ולא קיבלו כל צורה של תשלום על פעילותם במכון. כפי שגאון היה יכול ללמוד מאתר המכון: "המכון לאסטרטגיה ציונית הנו מכון מחקר ישראלי עצמאי, אשר נוסד על מנת להבטיח את המשך היותה של ישראל מדינה יהודית בת קיימא, שמשטרה הוא דמוקרטי... משימתנו... היא להציג תוכניות יצירתיות ובנות יישום לציבור הכללי ולציבור מקבלי ההחלטות ככלי להשגת מטרתנו". המכון איננו נוקט עמדה בנושא הסכסוך הישראלי-הערבי בכלל ובנושא הגבולות בפרט, למשל, בדיוק משום שהוא שואף ומצליח לעגן את תוכניותיו המחקריות והיישומיות בקונסנסוס הציוני הרחב ביותר.

את טענת גאון, ולפיה "אחוז ניכר מהתקשורת הישראלית כבר נמצא בבעלותם של אנשי ימין אמריקאים", הוא מבסס על האחזקות של רון לאודר (כדוגמה אחת משתיים) בערוץ 10. אישית, כשאני צופה בערוץ 10 קשה לי להבחין באותה הטיה ימנית מרושעת; אך ייתכן שאני חסר את הרגישויות המיוחדות של גאון.

גאון מבסס את דבריו על שלוש טענות מרכזיות, שכולן אינן תקפות מבחינה אמפירית. הראשונה קובעת, כי הביטחון הלאומי של ישראל נתון למניפולציה בידי תורמים אמריקאים מן הימין, שאינם משלמים את המחיר על השלכות העמדות שבהן הם תומכים. הטענה השנייה אומרת, שאותם תורמים כלל אינם מתעניינים באתגרים חברתיים כגון בריאות, חינוך, עוני, תרבות ומדע. על פי הטענה השלישית, בעלי ממון בשמאל האמריקאי אינם תורמים לישראל והם מפקירים את השדה הפוליטי לימין.

יהודים אמריקאים מרגישים קשר כן ועמוק למדינה היהודית, כפי שראוי שירגישו. יהודים אלה מפוזרים בכל גוני הקשת הפוליטית, כולל השמאל. ג'ורג' סורוס, משפחת צ'ארלס ברונפמן, הקרן החדשה לישראל וג'יי סטריט הם רק כמה דוגמאות בולטות. אותם יהודים שגאון מכנה "ימנים", שעליהם לכאורה נסמך כל שלטון ישראלי (משמאל ומימין) לצורך קבלת תמיכה פוליטית בצמתים מכריעים - תורמים בנדיבות לבתי חולים, לאוניברסיטאות, למוזיאונים ולארגוני רווחה. ישראל הוקמה כמדינת העם היהודי, ואך טבעי הוא שיהיה לה קשר מיוחד וחזק עם יהדות התפוצות ושתתקיים שותפות גורל בין אזרחיה לבין יהודי התפוצות.

טוב יעשה גאון, אם יפנה את תשומת לבו לבעיות אמיתיות בתחום הקשר שבין הון זר לפוליטיקה הישראלית: כפי שחשף מחקר משותף למכון לאסטרטגיה ציונית ול"עמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים" (NGO Monitor) מ-2009 - ממשלות זרות מתערבות בעניינים פוליטיים ישראליים פנימיים בגסות, בלא שקיפות ובלא אחריות, על ידי הזרמת עשרות מיליוני דולרים לעמותות "חזית" מקומיות, המקדמות באגרסיוויות מסעות יחסי ציבור פוליטיים מסיביים, לפעמים תוך כדי שימוש ציני בכלי העתירות לבג"ץ. חתרנות מסוכנת זו תחת ריבונות מדינת ישראל, הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית, צריכה לעניין את גאון הרבה יותר.

הכותב הוא נשיא המכון לאסטרטגיה ציונית ועורך דין העובד בישראל ובארה"ב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו