בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש מענה לאיום האיראני

14תגובות

הביקורת שספג בנימין נתניהו על נאום השואה שלו מוצדקת לא רק בגלל זילות השואה והפאתוס שאיפיינו את הנאום הזה. כשהשווה בין השמדת יהודי אירופה לבין איראן גרעינית התעלם נתניהו מהכלים הקיימים היום לבחינת איומים. האמריקאים משתמשים לצורך זה בסרגל "הערכה נטו" (Net Assessment) שפיתח אנדרו מרשל, העומד בראש מחלקה הנקראת כך בפנטגון. לפי מרשל, אין די בהצגת איום. מידת חומרתו נאמדת על ידי שקלול היכולות של המדינות: המאיימת והמאוימת.

ישראל, קונן נתניהו, נתונה בסכנת השמדה. מהטענה הזאת משתמע שהיא לא עשתה די בתחום ההרתעה. אבל הערכה נטו תגלה מציאות הפוכה; לצה"ל יש מענה לאיראן גרעינית. קפיצות המדרגה הטכנולוגיות שנרשמו משנות ה-80 הביאו היום את כוח ההרתעה הישראלית לשיאו. להרתעה הזאת קוראים "המכה השנייה".

המסד הפסיכולוגי שהוביל לבניית ההרתעה הישראלית היה הטראומות הלאומיות, שהתלוו למלחמת העצמאות, להמתנה ערב מלחמת ששת הימים ולמלחמת יום הכיפורים. הישראלים חששו מפני שואה שנייה. כשלכך נוסף האמברגו העולמי שהוטל על ישראל, למרות היותה הצד המותקף - נצרבה בתודעתם של רבים מילידי הארץ האמונה ש"העולם כולו נגדנו".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

אבל יש הבדל תהומי בין מצבם של היהודים בגולה לבין מצבם במדינת ישראל. כל מלחמה הולידה מענה צבאי-טכנולוגי. בשנות ה-60 פיתחה ישראל (לפי מקורות זרים) יכולת גרעינית ואת הטיל הבליסטי יריחו. אחרי ששת הימים הוקמה התעשייה הביטחונית.

התשתיות הטכנולוגיות הניבו תוצאות מרחיקות לכת. משנות ה-70 - כך על פי הפרסומים הזרים - מפתחת ישראל את יכולת ה"מכה השנייה", כשהפירות הראשונים הושגו בשנות ה-80. דורות חדשים של טילי יריחו האריכו את הטווח המבצעי עד 7,500 ק"מ (לפי מקורות זרים) והולידו את הנגזרת שלו: משגר הלוויינים "שביט". בסוף שנות ה-80 הסתיים פיתוח לוויין הריגול "אופק". כיום, שישה לווייני ריגול ישראליים מצלמים את מתקני הגרעין באיראן, אחת ל-16 דקות.

מלחמת איראן-עיראק הדליקה בישראל נורות אדומות. השימוש בטילים נגד אזרחים דחף לפיתוח הגנה אקטיבית נגד טילים בליסטיים. כך נולדה תוכנית החץ. זה כעשור, שלוש סוללות חץ מבצעיות ממוקמות בפריסה ארצית. רמת הדיוק של כיפת ברזל מלמדת על יכולות החץ.

המפנה העיקרי התרחש בשנות ה-90. בעקבות ירי טילי הסקאד על ישראל הוחלט שחיל הים ישמש כזרוע אסטרטגית, בדומה לחיל האוויר. ב-1991 הוזמנו מגרמניה צוללות חדישות. שלוש מהן נקלטו בסוף שנות ה-90, ובשנתיים הקרובות ייקלטו שתי צוללות נוספות. הן נחשבות לטובות מסוגן בעולם ומצוידות (לפי מקורות זרים) בכני שיגור של טילים בליסטיים. החופש לפעול במים רחוקים הוא שמעניק לצוללות הללו את יכולת "המכה השנייה".

גם חיל האוויר עבר קפיצת מדרגה. ב-1992 הציג מפקד חיל האוויר אז, האלוף הרצל בודינגר, ליצחק רבין נתונים על חידוש תוכנית הגרעין האיראנית. המידע חולל מהפכה. בוטלה התוכנית להצטיידות במטוסי קרב קלים. לחילופין נרכשו 25 מטוסי קרב אסטרטגיים, אף-15-איי, בעלי טווח מבצעי עד איראן.

בעשור האחרון קלט חיל האוויר 104 מטוסי אף-16-איי, שגם טווח הטיסה המבצעי שלהם הותאם לאיום האיראני. המהפכה בחיל האוויר הגיעה לשיאה עם קליטתם של מטוסי פיקוד ושליטה אווירית ("נחשון"), הקמת מערך כלי טיס בלתי מאוישים (על פי מקורות זרים) שחלקם מצוידים בטילים, והגדלת צי המטוסים לתדלוק אווירי.

כמה מהטכנולוגיות המצויות בשימוש צה"ל הן סוג של "מדע בדיוני". חלקן מזוהות עם היכולת השיורית - המבטיחה שגם במקרה שאיראן תשגר פצצה גרעינית ישראל תוכל לבצע את המכה השנייה. במלחמה הקרה כונה מצב זה "השמדה הדדית מובטחת" (Mutually Assured Destruction). זוהי מהותו של מאזן האימה, המנטרל את מימוש האיום במלחמה גרעינית. היכולת השיורית של ישראל היא תעודת ביטוח נגד מתקפה גרעינית איראנית.

האם יש בכל האמור לעיל כדי להמעיט מחומרת האיום האיראני? ממש לא. על ישראל לעשות כל מה שביכולתה כדי לנטרלו. ההרתעה שהושגה נגד איומים רחוקים מעידה על כך שישראל לא נרדמה בשמירה. הסכנה האמיתית טמונה באיומים הקרובים.

הכותב הוא מרצה לענייני ביטחון ואקטואליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו