בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העם אוהב את דימונה

תגובות

סקרי דעת קהל משתתפים בהבניית הקונסנסוס, למשל זה המניח שכמעט כל הישראלים תומכים במתקפה על איראן - רובם בעד תקיפה משותפת, לנו ולארה"ב, וחלק קטן יותר תומך גם בתקיפת סולו. הסקרים אף פעם אינם שואלים שאלות המבהירות למשיבים, כי חסרות כמה שאלות למחשבה נוספת. הנה כמה מהשאלות שאין שואלים:

האם יש קשר בין טיב הפרויקט הגרעיני של איראן - פיזור של מתקנים ובנייה לעומק ניכר - ובין הפצצת הכור העיראקי ב-1981? האם ידוע לך מי מבכירי הממסד הישראלי התנגדו לתקיפת הכור ב-1981? האם ידוע לך שלפחות מקצת ההתנגדויות כללו הערכה שהפרויקט הגרעיני הבא בארץ אויב ייבנה כך שתקיפה אווירית לא תספיק, כלומר שהתקיפה ההיא תוליד את הבאה, קשה הרבה יותר? אגב, האם ידוע לך בביטחון גמור שהכור העיראקי היה כור למטרות צבאיות?

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

השאלות הללו אינן נשאלות גם היום, אף ששבים ומתרפקים על ההפצצה ההיא, משום שהתקיפה בעיראק נתפשת כסיפור הצלחה. מתנגדיה החיים ממלאים גם עכשיו את פיהם מים, ממש כמו אבא אבן, שהתנגד למלחמת 1967 בטרם פרצה, ולא העז להזכיר זאת, גם כאשר היה ברור שתוצאות המלחמה היו בגדר טרגדיה מתמשכת (עוד מלחמות, תקציב ביטחוני מטורף, ימי מילואים, ביטחון פנימי רעוע, הפיכת ילדינו לקלגסים). תחת זאת כינה אבן את גבולות 1967 "גבולות אושוויץ". פוליטיקאים, דינם נגזר לצעוד עם ה"היסטוריה הצבאית המנצחת", או לשקוע בתוך השכחה. מי זוכר שעזר ויצמן התנגד בחריפות לתקיפת הכור בעיראק?

יש עוד שאלות שלא נשאלו והן קשורות למרוץ הגרעיני באזור:

האם ידוע לך ממתי פועל המתקן של דימונה? האם המצב הביטחוני הרעוע קשור למתקן ההוא? כמה מלחמות פרצו מאז סיום בניית המתקן? האם מצרים יצאה ממעגל האיבה בזכות המתקן? האם מלחמת יום הכיפורים נמנעה בזכות המתקן? האם המלחמות הבאות יימנעו בזכות המתקן?

בקיצור, המתקן נעדר מהדיון על הגרעין האיראני, כמו שעורפך נעדר ממבטך במראה, או משום שהוא שייך כבר במשך שנים רבות למובן מאליו, למה שאין אפשרות להרהר אחריו. גם אלה המציעים לאיראנים אהבה בפייסבוק אינם זוכרים אותו.

האם יש קשר בין הפרויקט הגרעיני של איראן (אושוויץ, אומרים לנו קובעי הטון הלאומי) ובין המתקן בדימונה? אם כך הדבר, כלום לא היה זה טירוף גמור לבנות את המתקן ההוא, גאוותו הגדולה ביותר של חתן פרס נובל לשלום, שמעון פרס?

ונניח שהמלחמה תיחסך מאתנו, ובמקום האסון שיבוא (כדברי נתניהו), אם ישראל לא תתקוף, למרות המתקן שלה, או במקום האסון שיבוא, אם ישראל כן תתקוף, במקום האפוקליפסה, ייכנס המזרח התיכון למשטר של פירוק גרעיני כולל, כלום יוותרו הישראלים, במקרה כזה, על המתקן בדימונה? כל הדברים הללו מתבססים על הפרסום הידוע הקרוי "לפי מקורות זרים".

כל השאלות הללו נמחקות מהדיון ההולך ומצטמצם. העיתונות, בניגוד לדימוי של עצמה, משתתפת גם בבניית סדר היום של "לקראת המלחמה באיראן". סקר, כמובן, איננו מבחן בגרות. ברור שהמונים מתנגדים למלחמה נגד איראן. הסקר משקף אפוא את אזלת היד הגמורה שלהם. איש אינו יודע על קיומם, או מה הם אומרים.

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו