בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על הימורים ומלחמות

19תגובות

אם יש אפילו סיכוי של אחוז אחד להתקפת טרור על ארצות הברית, מקבלי ההחלטות האמריקאים חייבים להתייחס לכך כאל ודאות מוחלטת ולבצע התקפת מנע נגד המדינה או הגורמים העשויים לעמוד מאחורי פיגוע כזה. זאת המסקנה העיקרית שאליה הגיע שר ההגנה לשעבר של ארצות הברית, ריצ'רד צ'ייני, לאחר פיגועי ה-11.9 ב-2001, מסקנה שהעיתונאי האמריקאי רון סוסקינד כינה "דוקטרינת האחוז האחד".

תפישה זו, שנתנה למעשה הכשר מראש לכל החלטה שתקבל המנהיגות הפוליטית-הביטחונית בוושינגטון במטרה למנוע התקפות טרור על אדמת ארה"ב, שימשה גם בסיס לאסטרטגיית הביטחון הלאומי שאימץ הממשל האמריקאי שנה אחרי הפיגועים, הידועה גם כדוקטרינת בוש, שהצדיקה התקפת מנע אמריקאית נגד כל מדינה שמהווה סכנה פוטנציאלית לביטחון ארה"ב, גם אם הסכנה אינה ברורה ומיידית.

השינוי הדרמטי בתפישה האסטרטגית האמריקאית, שעד לעידן בוש-צ'ייני דבקה באקסיומה שהחלטה אמריקאית לצאת למלחמה תבוא רק כתגובה לסכנה ברורה ומיידית - למשל, תאים של אל-קאעדה באפגניסטאן, שחייבו התקפה על מדינה זו - שימש הצדקה לכיבוש עיראק ולסילוקו של סדאם חוסיין. הקונגרס והציבור האמריקאי נדרשו להרשות למנהיגים לקבל "החלטות שהן במהותן הימורים עמומים על קופה גדולה", אם להשתמש בלשונו של פרופ' יחזקאל דרור ("מקריבים את העתיד", "הארץ" 13.3).

בדומה לאזהרות שמשמיעים בנימין נתניהו ואהוד ברק כיום מפני הסכנה הצפויה מאיראן גרעינית, דוברי הממשל האמריקאי טענו שאין כל ספק שאם האמריקאים לא יחליפו את השלטון בבגדאד, העיראקים יחמשו ארגוני טרור אנטי-אמריקאיים בנשק להשמדה המונית - שכביכול היה בידיהם - כאשר התוצאה הכמעט וודאית תהיה ענן גרעיני בצורת פטרייה מעל ערים אמריקאיות גדולות. מספר ההרוגים האמריקאים בהתקפת טרור גרעינית על ניו יורק ולוס אנג'לס, יהיה הרבה יותר גדול ממספר הנפגעים במה שאמור היה להיות מכת מחץ אמריקאית, קצרה וזולה יחסית, על עיראק.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

ההיסטריה שייצרו בוש וצ'ייני והאינטלקטואלים הניאו-שמרנים - שאגב, רובם ככולם תומכים כיום בהתקפה ישראלית או אמריקאית על איראן - עזרה לגייס את דעת הקהל ואת חברי הקונגרס להרפתקה הצבאית האמריקאית בעיראק, שהיתה לאחד הכישלונות האסטרטגיים הגדולים בהיסטוריה האמריקאית. הרפתקה זו הסירה את הבלם המרכזי להתפשטות איראנית במפרץ הפרסי, הובילה לעלייתו של משטר בבגדאד עם קשרים הדוקים לשלטון האייתוללות בטהראן וחיזקה את מעמדה הצבאי והדיפלומטי של איראן, שלא לדבר על ההוצאה הכספית והאבידות האמריקאיות הכבדות, ואובדן היוקרה האמריקאית במזרח התיכון. וזה בלי לשכוח שלבסוף התברר שלעיראק כלל לא היה נשק להשמדה המונית.

בדיעבד, ייתכן שדיון נרחב ופתוח יותר במחיר ההתקפה על עיראק, והתייחסות רצינית יותר לאזהרות נגד התקפה כזו של מומחים אמריקאים כמו היועץ לביטחון לאומי לשעבר ברנט סקוקרופט (מעין מאיר דגן אמריקאי), היתה מונעת את הבכייה לדורות שגרמה מדיניות בוש-צ'ייני.

אחרי הכל, מנהיגיה של מדינה דמוקרטית, שכוחה מתבסס בין השאר על הסכמה לאומית מוצקה - ובמקרה של ישראל גם על תמיכה בינלאומית - חייבים להתייחס להחלטה לצאת למלחמה כאל יותר מסתם הימור. ולאזרחי המדינה - המהווים את "הקופה הגדולה" מפני שהם אלה שישלמו את מחיר ההימור - להם יש את הזכות והחובה לקחת חלק פעיל בדיון שכזה.

הכותב הוא מנתח בכיר ב-Wikistrat חברה לייעוץ גיאו-אסטרטגי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו