בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה זמן לבוררות

7תגובות

צעד קדימה, שניים אחורה - זהו התיאור ההולם ביותר לשיחות השלום בין ישראל לפלסטינים. ההנחה הרווחת היא שהכל יודעים (פחות או יותר) מה תהיה התוצאה, צריך רק לכנס את הצדדים למשא ומתן מרתוני, תוך קביעת מסגרת זמן ריאלית, עד שיגיעו להסכם קבע. ובכל זאת, היוזמה להתחלת הדיונים עדיין תקועה.

בקיץ שעבר, במקום לשאת ולתת עם ישראל, פנה יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס לאו"ם, וביקש לצרף את "מדינת פלסטין" כחברה בארגון. פעולותיו לא יקרבו את ההכרה הבינלאומית במדינת פלסטין ולא יביאו להסכם שלום בין ישראל והפלסטינים. כפי שאומרים הצרפתים, "ככל שדברים משתנים, הם נשארים כפי שהיו".

נראה שאין למחמוד עבאס ולבנימין נתניהו את התעוזה הפוליטית וכושר המנהיגות הנחוצים למשא ומתן רציני. הסטטוס קוו הקיים לא יאריך ימים. אם חידוש השיחות אינו נראה באופק, מה האלטרנטיבה?

כדי לשים קץ לריקוד הזה, שאינו מוליך לשום מקום, יש לרענן את המחשבה. מה אם מועצת הביטחון של האו"ם תורה לצדדים לפנות לבוררות בינלאומית מחייבת? ניתן יהיה לבחור בוררים מתוך רשימה שירכיב מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, הנהנה מאמונם של שני הצדדים.

מסיבות מובנות ישראל אינה רואה את האו"ם באור חיובי. כשלוקחים בחשבון ש-56 מ-193 המדינות החברות בארגון הן מוסלמיות, יש בהחלט סיבה לדאגה. עם זאת, הנציגים שמינה באן לבדיקת אירועי פריצת הסגר הימי על רצועת עזה קבעו, שהסגר הימי שהטילה ישראל היה חוקי.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והעדכונים ישירות אליכם

באשר למסגרת הדיון בבוררות: הנקודות הבסיסיות הן הבטחת ביטחונה של ישראל, הכרה פלסטינית במדינת ישראל היהודית והקמת מדינה פלסטינית בת קיימא. לכך יש להוסיף את קריאת הקוורטט לשני הצדדים לאשר החלטות רלוונטיות קודמות שהתקבלו במועצת הביטחון של האו"ם, והסכמות שישראל והרשות הפלסטינית הגיעו אליהן בעבר. סוגיות נוספות שיש להתייחס אליהן הן נוכחות פלסטינית רשמית בירושלים הלא-מחולקת, ושיבתם של מספר קטן של פליטים לצד הבטחת פיצוי לאחרים. ולבסוף, הגדרת המסגרת לקווי הגבול, באופן שיצמצם את הצורך בעקירת אוכלוסייה ותוך חילופי קרקעות, שיתרמו ליצירת שלום בר קיימא.

שני הצדדים יביאו מומחים מטעמם. הכרעת הבוררים תאושרר במשאל עם שיתקיים באותו יום בישראל ובשטחים הפלסטיניים. יש לכך תקדימים. בוררויות בינלאומיות בעבר הביאו על פי רוב לתוצאות חיוביות, גם אם לא תמיד. היו גם מקרים שבהם לא נערכה בוררות. למשל, הסכמי קמפ דייוויד, שהיו הבסיס להסכם השלום בין ישראל ומצרים, נכתבו על ידי מומחי משרד החוץ האמריקאי.

בוררות היא אולי לא הפתרון המושלם (ייתכן שישראל וגם הפלסטינים יתנגדו לרעיון בשלב הראשון), אבל יש סיכוי שהיא תוביל להשגת הסכם השלום הסופי, שישראל והפלסטינים לא הצליחו להגיע אליו במשך תקופה כה ארוכה.

הכותב שימש כשגריר ארצות הברית ברומניה בשנים 1994-1997



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו