בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

של מי אתה, דוקטור?

3תגובות

עיון חטוף בגוגל, בערכים "האח הגדול", "תחקיר ‘ידיעות אחרונות'", "ד"ר רבינוביץ'" ודומיהם גורם לגולש העברי הממוצע להרים גבה. "מה קורה פה", שואל את עצמו גולשנו. "כמה נמוך אפשר לרדת?" מניפולציה עריכתית - טוב, אני מזמן יודע שהריאליטי לא בהכרח מיתרגם למציאותי; בחירה ביזארית של משתתפים לתוכנית וכל מיני מניפולציות - מה לעשות, לא בחרתי בערוץ המדע. אבל מתן כדורים פסיכיאטריים לוויסות התנהגותי שיצטלם היטב? דחילק, דוקטור, מה נסגר אתך?

קשה לדעת מה נכון בשלל הנתונים המופיעים בתחקיר, במיוחד כשהנושאים יידונו כנראה בערכאות מצטלבות. מה שברור הוא, שניתנו "תרופות" אשר אמורות, מטבען, "לרפא"; מן הסתם נערכה דיאגנוזה ונרשמה פרוגנוזה, כמו בכל הליך רפואי. רושם התרופות מעיד על עצמו, שהוא סופר-סלב, מבוקש, יקרן ומצליח, טס לפה וטס לשם בשליחות רפואית דחופה - העתיד בהתגלמותו. גולשנו הממוצע מגרד בעורפו, מתכנן את הסטארט-אפ הבא, "בחילומט" יהיה שמו, שיפיק ארומה משככת בעת שידור תוכניות כאלה.

האם - בהנחה שהתחקיר מבוסס - ד"ר אילן רבינוביץ' מייצג תופעה חריגה במהותה ולכן בלתי נתפשת בתחום הרפואי/פסיכיאטרי/פסיכולוגי?

לצערי, התשובה שלילית. ד"ר רבינוביץ' לא היה יכול לפעול בלי הרקע התרבותי/הארגוני שבו אנו חיים. נכון שמדובר (לכאורה, לכאורה) בהקצנה, במניפולציה תרופתית מחוזקת בזאת הפסיכולוגית, שנועדה לגרום לאדם להתנהג בצורה מסוימת, אשר, לדברי המומחה, אמורה להיטיב אתו - ואולי זה גם נכון - אבל היא בעיקר נועדה לשרת אינטרס של גוף אחר, בדרך כלל גדול וחזק, אינטרס המשתדל להישאר סמוי מן העין. הקצנה זו היא קצה של קרחון, שחשוב לתת את עליו את הדעת במציאות שלנו, שבה הדברים בדרך כלל אינם דרמטיים וקיצוניים, אך חיים ובועטים.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

מבין שלל תחומים אתמקד בפסיכולוגיה הארגונית ובשתי בנותיה החוקיות - החינוכית והצבאית. הפסיכולוגיה הארגונית שמה את הדגש על בריאות הארגון והצלחתו, שאותן משיגים באמצעות טיפול אפקטיבי בקבוצות המרכיבות את הארגון ובאנשים המרכיבים קבוצות אלה. לפעמים צורכי הפרט מנוגדים לאלה של הארגון. אז מתרחש בדרך כלל תהליך למידה, שבו הפרט מתבקש להזדהות עם צורכי ארגונו.

עד היום לומדים במבוא לכלכלה על שלושה גורמי הייצור (קרקע, הון, עובדים) ועל הצורך במינימיזציה של עלויות הייצור, לשמחת לב בעלי המניות. התחום החינוכי אמור להכין את האוכלוסייה הצעירה להשתלבות, אם ניתן בהצטיינות, במערכות הארגוניות בבגרותה. קונפורמיות היא אחת הדרישות הבסיסיות בשתי מערכות אלה, הנונקונפורמיסטים (לא כולם, לא כל הזמן) יזכו לאבחון כזה או אחר, שבתוכו יתחבא המונח disorder, אי-סדר, ללמדך כיצד על העולם להתנהל.

גם בתחום הפסיכולוגיה הצבאית - אף כי אין ספק שהמערכת רוצה בטובת החיילים - קיים המתח המובנה, והסמוי, בין מחלקת בריאות הנפש ובין הפסיכולוגיה הארגונית. לפעמים טובת המערכת תואמת את טובת הפרט, לפעמים - לא ממש.

סיפור קצר מעברי הרחוק: במלחמת לבנון הראשונה תיפקדתי במילואים כפסיכולוג ארגוני, ובשל הכשרתי הקלינית טיפלתי בחזית בחיילים שסבלו מתגובת קרב; הרעיון היה להעניק טיפול הקרוב מבחינת הזמן והאזור להתרחשות הפגיעה, כדי למנוע התקבעות של הטראומה. במקרה אחד, לאחר טיפול אטי של כמה שעות חזר החייל לעצמו. שמחתי בשבילו על שהשתחרר מחוויית הפאניקה. לפני לכתי שאל אותי החייל, מה קורה כאשר אין הצלחה טיפולית מיידית. עניתי לו, שהנוהל הוא פינוי למתקן עורפי, בגליל. "אם כך, כישלון שלך יכול להיות הצלחה בעבורי", מילמל. נפרדנו כידידים.

ד"ר אבזון הוא פסיכולוג קליני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו