בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפרטהייד חקלאי

129תגובות

אפשר לחלק את ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון לכמה תקופות: תקופת ההתנחלות, שבה הוקמו עשרות יישובים (כולל בתקופת מפלגת העבודה, זכות גדולה של הנשיא שמעון פרס), תקופת החקלאות, שבה נאחזו המתיישבים בקרקע, סיקלו, נטעו וזרעו, ותקופת התיירות, שבה הוקמו תחת כל עץ רענן יקבים, צימרים, מסעדות ואטרקציות תיירותיות.

התקופה החקלאית החלה לפני כ-15 שנה והיא נמשכת עד היום. חלק מהיישובים המוגדרים חקלאיים כמו עפרה, כרמל ויישובי בקעת הירדן, החלו את הרומן שלהם עם האדמה כבר לפני 35 שנה. ואולם, יש אנשים טובים בפרקליטות הצבאית, שעינם צרה בחקלאים היהודים ביו"ש, והם עושים כמיטב יכולתם להדיר כף רגל יהודית מהאזור. אפרטהייד חקלאי. אחת הדרכים העיקריות והיצירתיות ביותר היא "צו שימוש מפריע".

לפי החוק בישראל ניתן לסלק פולש משטח שאליו פלש במשך 30 יום בלבד. לעומת זאת, צו שימוש מפריע קבע בתחילה שיהודים יגורשו גם מאדמה שאותה הם מעבדים במשך שלוש שנים ומאוחר יותר שונה הצו והאריך את הזמן לחמש שנים. גם אם מעולם לא עובדה הקרקע, גם אם במשך שנים לא היה אף לא ערבי אחד שטען לבעלות עליה, גם אם אין הוכחה לבעלות של מאן דהוא אחר.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות אליכם

צו זה מפלה את היהודים. זהו צו גזעני. ראש המינהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, הבין את העיוות שבבסיס הצו ונמנע עד כה מליישמו. פעולה זו, או יותר נכון ההימנעות מפעולה, הרגיזה את היועצים המשפטיים של פיקוד מרכז ובעיקר את אל"מ אלי בר-און, שכתב מכתב חריף לראש המינהל, כדי להזכיר לו מה תפקידו ומי הבוס כאן. הוא כנראה שכח שהוא יועץ משפטי. התפקיד שלו הוא לייעץ, ורק כששואלים אותו.

במכתבו מנסה בר-און להסביר מדוע יש לממש את הצו: העדר ערכאות משפטיות, העדר כלים משפטיים והעדר גישה למקרקעין. כמובן שטענות אלו מגוחכות ומופרכות מיסודן. בתי המשפט מלאים פלסטינים הקובלים וקובלים וקובלים. ויש להם צי של עורכי דין מהשורה הראשונה של השמאל הסהרורי ביותר.

הנימוק הרביעי במכתבו של בר-און הוא שיש צורך "להפחית את מספר הסכסוכים ואת עוצמתם". בתרגום חופשי ללשון לא מכובסת כותב התא"ל הנכבד, שניתן למנוע אלימות פלסטינית באמצעות הכנעה-מראש של הצד היהודי, במקום לקיים הליך משפטי הוגן כמקובל בעולם כולו.

לעתים הוגש ערר לוועדת העררים הצבאית נגד מימוש הצו. בחלק מהמקרים ועדת הערר קיבלה את הערר, אך המדינה בכל זאת גירשה את החקלאי היהודי. למה לתת לזוטות להפריע לנו - אנחנו הרי עושים פה צדק.

צו שימוש מפריע מערב את המינהל האזרחי בסכסוכי קרקעות אזרחיים. זה לא תפקידו, אלא תפקידו של בית המשפט. אם למישהו יש טענה והוכחות - שיפנה לערכאה המוסמכת. אין סיכוי שצו זה היה עובר הליכי חקיקה תקינים. הוא לא היה עובר את הלשכה המשפטית בשלב מוקדם ביותר, מפני שהוא סותר עקרונות יסוד של זכויות אדם.

נדמה לי שבר-און התבלבל קצת במספר מישורים: א. ראש המינהל האזרחי לא אמור להתערב בסכסוכי קרקעות אזרחיים. ב. היועץ המשפטי אינו אמור להתערב ברגל גסה בשיקול דעתו של מפקד הרשות המבצעת בשטח. ג. הוא כנראה שכח שזו מדינה ציונית.

Read this article in English: Agricultural apartheid



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו