בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תיקון זיכרון המרד

57תגובות

בוורשה נקבע ביום שלישי שעבר לוח זיכרון במקום שבו פאוול פרנקל, מפקד "הארגון הצבאי היהודי" בעת מרד גטו ורשה, נפל עם חבריו, לפני 69 שנים, בקרב עם כוחות גרמניים. בטקס הצבאי השתתפו ראש עיריית ורשה, נציגי ממשלת פולין, שר החינוך הישראלי ושגריר ישראל בפולין.

מן הראוי היה לעשות מחווה זו כבר לפני זמן רב. פרנקל הצעיר פיקד בקרב העיקרי בכיכר מורנובסקי, שבו הדגל הציוני והדגל הפולני הונפו זה לצד זה על ראש הבניין הגבוה ביותר בכיכר - כסמל להתקוממות נגד הגרמנים. זה היה קרב נואש, שנלחמו בו למען הכבוד של העם היהודי. חודשיים לאחר תחילת ההתקוממות נלחמו פרנקל ולוחמיו, שכותרו בידי כוחות גרמניים, ברחוב גז'יבובסקה 11 (כעת A5) בקרב האחרון של מרד הגטו.

פרנקל היה חבר בית"ר, ארגון הנוער של זאב ז'בוטינסקי, וגויס לאצ"ל, שהקים לפני המלחמה רשת של תאים מחתרתיים בפולין. מי שמע עליו? מדוע נשכח שמו, או נמחק בכוונה מדפי ההיסטוריה?

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב מאמרי "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

לפני הקמת מדינת ישראל, וכ-20 שנה לאחר מכן, שלטה מפא"י, לימים העבודה, על החינוך והשפיעה על יצירת הזיכרון הקולקטיבי. המפלגה לא היתה מעוניינת לפאר את לוחמי הגטו שדבקו ברעיונות של ז'בוטינסקי, והיא אימצה ברצון את סיפור המרד שהובא לישראל על ידי "אנטק", יצחק צוקרמן, וצביה לובטקין, שרידי "הארגון היהודי הלוחם", שעליו פיקד מרדכי אנילביץ' - נרטיב שהשאיר את פרנקל ולוחמיו בשוליים.

כבר במכתב ששלחו צוקרמן ואדולף ברמן, בסיוע המחתרת הפולנית, במאי 1945 ללונדון מוורשה הכבושה בידי הגרמנים נזרעו זרעי "התקינות הפוליטית" שקבעה את סיפור המרד. הם כתבו: "את המאבק בגטו ורשה ובגטאות אחרים ובמחנות יזמו, אירגנו וגם ערכו הארגונים שלנו, ובראש ובראשונה ארגוני הפועלים והסתדרויות הנוער של ארץ-ישראל העובדת".

גם 16 שנים אחר כך, בעדותם במשפט אייכמן, לא הזכירו צוקרמן ולובטקין את חלקו של אצ"י במרד. הנרטיב שלהם נלמד בבתי הספר בישראל, הוטבע בזיכרון הקולקטיבי בישראל ובעולם, ובהתאם לכך גם מוצג מרד גטו ורשה במוזיאון "יד ושם".

"מי ששולט על ההווה שולט גם על העבר", כתב ג'ורג' אורוול בספרו "1984". אלה ששלטו כאן על ההווה התאימו את נרטיב מרד גטו ורשה למטרותיהם האידיאולוגיות.

באחרונה הועלתה סברה, כי חלקו של מארק אדלמן במרד לא זכה להכרה מלאה בישראל. אדלמן היה חבר בארגון היהודי הלוחם של אנילביץ' ונלחם בעוז באזור יצרני המברשות בגטו. ואולם הוא היה חבר ב"בונד" האנטי-ציוני, שהיה שותף בכיר בארגון של אנילביץ', ואילו בישראל נזקף המרד בעיקר לזכות הקבוצות הציוניות בארגון. אך גם אדלמן, שהיה "בונדיסט" עד יומו האחרון ויריב של תנועת ז'בוטינסקי, הכחיש במשך שנים, כי לפרנקל ולוחמיו היה חלק חשוב במרד. לדבריו, הם היו לא יותר מ"כנופיה של סבלים, מבריחים וגנבים".

וכך, בכל הנוגע לדחיקת חלקם של פרנקל ולוחמיו בלחימה בגטו ורשה, לא היה כל הבדל בין הסוציאליסטים הציונים ובין הבונדיסטים. בביקורו במטה של פרנקל, במורנובסקה 7, ימים ספורים לפני פרוץ המרד - התרשם עמנואל רינגלבלום, איש פועלי ציון שמאל וההיסטוריון של גטו ורשה, מהדייקנות ומההתנהלות הצבאית של פרנקל ולוחמיו. עם זאת הוא הוסיף, כי האידיאולוגיה שלהם דומה "לפאשיזם בסגנון האיטלקי".

עוינות שמקורה במחלוקות אידיאולוגיות מנעה משני ארגוני המחתרת להתאחד לקראת המרד בגטו ורשה, והיא נמשכה לאחר המלחמה בניסיון לקבוע את נרטיב המרד על מנת להתאימו למטרות פוליטיות. הגיעה השעה לתקן את המעוות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו