בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההיתוך והגזענות

14תגובות

איתמר הנדלמן-סמית תובע את עלבונו של המיעוט האשכנזי בישראל המזרחית ("על גזענות אנטי-אשכנזית", "הארץ" 23.3), שלדעתו נפל קורבן למתקפה גזענית מצד אוה אילוז ויאיר אסולין. אלה העזו להעלות מחדש את סוגיית הקיפוח והדיכוי הכלכלי-חברתי-תרבותי של המזרחים על ידי "מה שנהוג לכנות 'הממסד האשכנזי'".

"הממסד האשכנזי", לפי המאמר, לא היה ולא נברא. את מקומו תפס אדם יהודי חדש, ארצישראלי-ציוני-צברי, שלשם בריאתו, הן היהודי הפולני והן היהודי התימני נדרשו לוותר במידה שווה על עברם הגלותי.

ואולם, האמת היא, שדגם האדם החדש, שיוצר במפעלים להנדסה חברתית בטכנולוגיית כור ההיתוך, נברא בצלמם ובדמותם של מנהלי המפעל. דווקא דוד בן גוריון, שאותו מצטט הנדלמן-סמית, הודה בתחילת שנות ה-50 שכתוצאה מן "הזרם ההמוני של עדות המזרח", הועמדה מדיניות כור ההיתוך בפני בעיה חמורה: "נתבלט גזע 'עליון' כביכול, גזע אשכנזי, העומד בפועל בראש כל העם, וגזע מזרחי נחות-דרגה" (מתוך "חזון ודרך", כרך ד', 1953, עמ' 271). בן גוריון זיהה בזמן אמת את התקלה ה"גזעית" שבכור ההיתוך, אך בה בעת קיבע והפנים אותה, תוך שימוש תמוה בלשון ההיררכיות הגזעיות, שממנה לא נרתע למרות העבר הקרוב של השואה.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

אפשר להרבות בדוגמאות מעידן כור ההיתוך. אפשר להזכיר את המחנך הדגול קרל פרנקנשטיין, שבעבודותיו מתחילת שנות ה-70 הגדיר את מצבם של עולים מארצות האיסלאם כ"פיגור משני" בר תיקון (בכך הוא היה דווקא ליברלי יותר מעמיתיו, שייחסו ליהודים אלה "פיגור מולד"). אפשר גם לתהות, האם העובדה שילידת העיר פס שבמרוקו, אוה אילוז, מפרסמת ב"הארץ" מאמרים על הדרת מזרחים מהאליטה האינטלקטואלית הישראלית, הופכת את טיעוניה בדבר ההדרה למגוחכים, כדברי הנדלמן-סמית. שכן, כשאילוז הצטרפה לאליטה האינטלקטואלית הישראלית היא כבר היתה סוציולוגית בעלת שם עולמי. האם היתה מצליחה להשיג את כל זאת לו התחנכה לא בצרפת אלא בישראל על פי שיטות ה"תיקון" של פרנקנשטיין?

ואולם ספק אם די בציון עובדות היסטוריות כדי לשכנע את הלא-משוכנעים בקיומם של עוולות חברתיות. הכחשת עוולות חברתיות - כמו גם עוולות לאומיות - אינה נובעת מאי-ידיעה של עובדות היסטוריות, אלא מתוך השקפת עולם מוטית מראש, המניעה את הזיכרון הסלקטיבי של העובדות, במטרה לחמוק מדיון בשאלת האחריות לעוולות.

"סוף סוף הגעתם. היינו כאן למדינה מזרחית, אבל אתם, בני ארצם של פושקין וביאליק, תצילו אותנו ותהפכו את קערת המזרח על פיה" - דברים ממין זה, אותם שמעתי לא אחת אי-אז באמצע שנות ה-90 מפי ישראלים יוצאי אירופה מבוגרים ומשכילים מאוד, נלחשו באוזני בדרך כלל, בנימה מבוישת משהו, כאילו מדובר היה בניסיון להפוך אותי לשותף לדבר עבירה. מוטב אפוא, שגם להבא תתלווה לדברים כגון אלה ודומיהם נימה מבוישת, מתוך תקווה שתפישות העומדות מאחוריהם יהיו יותר ויותר לנחלת העבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו