בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מותר להגיד ערבי

79תגובות

בחודש שעבר קומם עליו שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, פעילים לזכויות אזרח כשבחר לציין, בין קשיי החיים של קטינה שנאנסה, שהקורבן "התרועעה... עם בני מיעוטים ואף התגוררה עם בן מיעוטים כבן 21, שהפך לבן זוגה". אכן, ההתבטאות הזאת של השופט היא הוכחה לחוסר יכולתה של תקינות פוליטית לכונן שוויון במקום שבו רוחשת גזענות.

כפי שמסביר ידידי ד"ר צבי טריגר בספרנו המשותף "ללא מלים", הביטוי "בני מיעוטים" בא לעולם שנים לפני שקמה תנועת התקינות הפוליטית. אך למעשה מדובר בביטוי שהוא עצמו פוגעני. כדי להבין את הבעייתיות הטמונה בשימוש במושג "בני מיעוטים" יש לשאול איזה ביטוי הוא בא להחליף.

הרי המונח "שחור" בא להחליף את מלת הגנאי "כושי", ו"קטן קומה" הוא מונח פוגעני פחות מ"גמד". המונח "בני מיעוטים" אמור לשמש תחליף למלה "ערבים". אבל מאיזו סיבה? המונח "ערבים" אינו כינוי גנאי. לכאורה, בין אם מגדירים את המושג "ערבי" על פי דת, גיאוגרפיה או שפה, אין למלה הזאת משקל שלילי.

עשו לנו לייק וקבלו חדשות ופרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

הבעיה היא שזה לא נכון. למעשה, למושג "ערבי" כפי שמשתמשים בו בישראל, יש הרבה מטען שלילי, כפי שהיטיבו להמחיש אוהדי בית"ר ירושלים כשהתבטאו נגד ערבים לאחר סיום המשחק מול בני יהודה בשבוע שעבר. ולא בכדי בחר עמיתי סייד קשוע לקרוא לסדרת הטלוויזיה שכתב "עבודה ערבית". מה שמעיד עוד יותר על היות המושג כינוי גנאי, שהרי ידוע שרק שחור יכול להשתמש ב-N-word (Negro, כושי) בלי להיות חשוף לביקורת, ורק ליהודים מותר לספר בדיחות על השואה.

ואולי לא צריך ללכת כל כך רחוק. גם אם מעולם לא היינו במשחק כדורגל, בחיי היום-יום אפשר להיתקל פעמים רבות במצבים שבהם יהודי-ישראלי מרגיש לא נוח כשהוא עומד לבטא את המלה "ערבי", ומשתמש באקרובטיקה לשונית כזו או אחרת כדי להסביר על מי הוא מדבר. בכותבו על המושג, טריגר מביא דוגמה מיומניו של ויקטור קלמפרר, המתארת מפגש של קלמפרר בשנת 41' בגרמניה, עם פקיד שלא היה מסוגל להגות את המלה "יהודי" בפניו, משום שהמלה נהייתה למלת גנאי.

ייחודה של הדוגמה שבה פתחנו הוא, שהיא חושפת את המושג "בני מיעוטים" בערוותו. ראשית, משום שהיא מעידה על כך שהכותב חש שהמלה "ערבי" נמוכה מדי ואינה ראויה להיכלל בטקסט משפטי גבוה. ושנית, משום שהבחירה התקינה-פוליטית לא גברה על הגזענות הטמונה בהנחה שקיום קשר זוגי עם בחור ערבי הוא "פרט ביוגרפי קשה ומצער", כפי שכתב עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, בבואו למתוח ביקורת על פסק הדין.

אין הדבר אומר שהתקינות הפוליטית היא לעולם חסרת השפעה ומגוחכת. אנחנו שמחים לחיות בעולם שבו נעשה ניסיון לצמצם אלימות וחשיבה סטריאוטיפית לסוגיה. אבל לפעמים צריך לחשוב רגע אחד נוסף ולהבין איפה מסתתרת הגזענות האמיתית. אם צריך, תתאמנו בבית. כל פעם שאומרים "ערבי" זה נהיה יותר קל, אחר כך אפשר לעבור ל"הומו".

Read this article in English: Try saying 'Arab'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו