בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האגדה על מקסימוס ציפרלקס

זה היה עוד ערב אכזרי ועקוב מדם בקולוסיאום של נווה אילן, כשהגלדיאטור ועורך הדין הנאה הובל להתאושש בתאו לאחר שניצל בעור שיניו מהדחה

18תגובות

"הוא נשבע לשאת את הכאב, להישרף, להיות מוכה ולהיהרג בכוח החרב" - שבועת הגלדיאטור, על פי פטרוניוס.

זה היה עוד ערב אכזרי ועקוב מדם בקולוסיאום של נווה אילן, כשהגלדיאטור עו"ד מקסימוס ציפרלקס, עבד של האימפריה, הובל להתאושש בתאו. מותש, כואב וחבול, אבל עדיין על שתי רגליו. זה עתה ניצל בהינף אגודל מהדחה כפולה, אחרי שאחד המתמודדים החזקים ביותר בבית יצא עליו, פתח עליו ג'ורה מול המצלמות ופגע בו. האגו שלו דימם על רצפת הנסורת הגסה של מרתפי הווילה, ומקסימוס ציפרלקס חש שהעין הכחולה הענקית התלויה מעל זירת האמפיתיאטרון בוחנת אותו במבט חלול וקשה.

הקהל השתולל כמובן. הקהל תמיד משתלהב כשהמתמודדים הולכים עד הסוף ומקללים. אבל מקסימוס ציפרלקס יצא אך בקושי מהקונפליקט האחרון בג'קוזי. השריון שלו נסדק, והאני שלו חטף פגיעה ישירה. הוא התיישב בכבדות על מיטת האבן הקרה והקשה, לקח שני קלונקס, ריספרדל אחד ועוד שני לוסטרל, מזג לעצמו כוס גדולה של רסקיו פורטה מתוך קנקן הברזל, נאנח ועצם עיניים.

ברגעים כאלה מקסימוס ציפרלקס אהב להתרפק על החיים הרחוקים והמאושרים שהיו לו פעם, בטרם נלקח בשבי והושלך בעל כורחו אל תוך הווילה. החיים שטופי השמש, כאשר היה אזרח חופשי ואנונימי של הרפובליקה.

דניאל צ'צ'יק

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

לא היה לילה אחד שבו לא חלם על בריחה. הוא דימיין כיצד הוא מערים על צמד שומרי הסף הגברתנים, אזארוס וטאלוס, מתגנב חרש חרש במורד המדרגות בלי שהמצלמות מבחינות בו, וחומק החוצה, אל זרועות החופש המתוק. בחזרה לחיי האיכר השלווים. בלא האימונים החברתיים המפרכים, בלא קרבות המלים, בלא ההתמודדויות האינסופיות מול הקהל שתבע דם והדחות, שחיפש קורבנות וגיבורים. שדרש עוד ועוד פוקצ'ה ושעשועים.

מותש, הוא הניח את ראשו על המזרן הבלוי, אבל התקשה להירדם. והוא נתקף חרדה ודיכאון.

החיים הללו לא נועדו לחלשי האופי, אבל מקסימוס ציפרלקס היה עשוי מהחומרים שמביאים אדם אל הגמר. הוא ידע לעמוד בלחצים חברתיים וברוגזים, וידע שעליו להמשיך להילחם ולטנף על הזולת - כולל על העיוור, הערבייה והגמד - ולא יודח ויישכח. לא היתה דרך ביניים. לא היה מפלט אחר. המנצח לוקח הכל.

עזיבת הווילה לא היתה ולא תהיה בעבורו אופציה, ובתוך תוכו הוא ידע, שחלום הבריחה יישאר רק חלום. מפלט של דמיון, לנחם בו את הנפש הדוויה מכדורים. מקסימוס ציפרלקס לא נכנס לווילה מבחירתו החופשית. הוא לא התנדב להשתתף ערב ערב בקרבות האכזריים הללו. הוא לא רצה בכך. הוא היה חסר זכויות ומעמד. אסיר. שבוי. חטוף. מקסימוס ציפרלקס היה גלדיאטור, שידע כי הדרך החוצה מן הווילה חסומה בפניו. לעולם לא יוכל פשוט לקום ולצאת משם. מקסימום להגיש תביעת נזיקין.

הכותב הוא סמנכ"ל קריאייטיב בחברת פרסום



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו