בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשאלוקים יורד למגרש

40תגובות

ממעוף כורסתי, כמי שמספר הביקורים שלה במשחקי כדורגל הוא כמספר כתבותיה בנושא (4), אני נתונה תחת הרושם שמשחק כדורגל הוא לפעמים לא יותר מתירוץ ללכת מכות. פעם אחת אפילו הייתי בעצמי קורבן לתוקפנות כזאת. לפני כעשור הכנתי כתבה על עלייתה המסחררת של "בני סכנין", שהסתיימה למרבה הצער בתבוסתה של הקבוצה ל"אח"י נצרת". בתגובה רגמו אוהדי בני סכנין את מכוניות העיתונאים שבאו לסקר את המשחק.

מאוד נעלבתי. לא ידעתי מה אני מעדיפה - להיסקל משום שאני עיתונאית, ועוד לאחר שבמשך שלוש פגישות הספקתי כבר להתיידד עם כל שחקני הקבוצה - או להירגם משום שאני יהודייה, שכן לא חלף זמן רב למין המאורעות בוואדי ערה ועד לאותו המשחק. התשובה לשאלה מה עורר יותר את זעמם של אוהדי בני סכנין - החלק העיתונאי שבנו או החלק היהודי שבנו - איננה ידועה לי, אבל במקרה של אוהדי בית"ר, המכונים "הקומץ", התשובה ברורה. אצלם יש דירוג. קודם כל מוות לערבים ורק אחר כך מוות לעיתונאים או לשמאלנים.

אוהדת בית"ר - שהובאה לאחת מתוכניות הטלוויזיה, לבושה בצהוב מכף רגל ועד ראש, כדי לתקן את הרושם - התנפלה בצעקות על "התקשורת שתמיד מדברת על האלימות של אוהדי בית"ר ולא על האלימות של אוהדי הפועל תל אביב". גם אוהדי הפועל תל אביב אינם בוחלים באלימות, אבל הבעיה עם אוהדי בית"ר היא שאצלם משום מה האלימות מכוונת תמיד קודם כל כלפי הערבים. הערבים ולא מאמני הקבוצה לדורותיה, מנהליה, שחקניה או בעליה הם אלה שחוטפים תמיד. נכון, אלה לא כולם, זה רק הקומץ, אבל איפה כל שאר האוהדים כשאנשי "הקומץ", שמספרם הולך וגדל ממשחק למשחק, שרים במהלך המשחק שירים גזעניים? אם אמנם מדובר במספר ידוע של אוהדים אלימים, איך ייתכן שיתר האוהדים, שמספרם עולה בהרבה על כמה מאות, אינם עושים מאום כדי להסות אותם? ואולי רק מספר החברים בקומץ הוא קבוע ואילו החברים עצמם משתנים?

אם לשפוט על פי הצעקות והקללות המלוות את ההתנהגות האלימה של אוהדי בית"ר, מי שמשחקים על מגרשי הכדורגל הם לא אנשים אלא שתי אלוהויות - אלוהים שלנו, היהודי, המכונה אלוקים בקרב אוהביו, מול זה של הערבים - מוחמד. על מנת שבית"ר תנצח על המגרש אין די בכך - על פי תוכן שיריהם וקללותיהם - שכל הערבים ימותו, אלא צריך שגם מוחמד ימות. כל גול הוא הוכחה לקיומו של אלוהים היהודי ולמותו של אלוהי המוסלמים.

עשו לנו לייק בפייסבוק וקבלו את מיטב הטורים והפרשנויות ישירות אליכם

מנקודת מבטם הפרימיטיבית של אותם אוהדים, מה שמתנהל על המגרש זאת מלחמת דת. מהבחינה הזאת בית"ר ירושלים היא שיקוף של כל מה שמרתיע בירושלים ועלול להחריב אותה - שנאת חינם וקנאות דתית. גם אם הקנאים שבין הדתיים אינם מגיעים למגרשים בשבת, האינטרסים שלהם נשמרים על המגרש. גם אלה של הלאומנים הקיצוניים ביותר. גם יחסה של המשטרה אל האוהדים-הפורעים דומה ליחסה לחרדים ולפורעים בפעולות התגמול שלאחר הפיגועים - התעלמות מתוך חשש או אולי הזדהות. ייתכן גם שזה משום שכל האוהדים נראים להם דומים מאוד זה לזה (התירוץ השכיח של המשטרה לכישלונה לאתר מתפרעים חרדים) - מקשה אחת של זעם, שנאה, גזענות ופרימיטיביות.

Read this article in Englsih: Beitar's fans are impossible to support



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו