בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אייל גולן משיב את המוסיקה המזרחית לשנות ה-80

המוסיקה הזו, כמו שאנחנו מכירים אותה בשנים האחרונות, תפקידה נגמר - כך אומר בסינגל האחרון שלו הזמר שהכניס אותה למיינסטרים

21תגובות

השנה היא 2012 ואייל גולן מוציא תקליט. לסינגל השלישי שהוציא לרדיו קוראים "לבדי" ואת מלותיו כתב כמובן יוסי גיספן, ועל הלחן אחראי גולן עצמו. או-קיי, עוד שיר, עוד יום, עוד דיסק. אייל גולן זמר טוב מאוד, את זה כולנו יודעים, אבל המוסיקה שנקראת "ים תיכונית" (יש הקוראים לה "פופ מזרחי") נמצאת היום בסיבוב האחרון שלה במתכונת שהיתה ידועה לנו בשנים האחרונות. היא עברה סיבוב מהחפלות המחתרתיות, אל תקופת הקסטות (אותו מדיום לא ממוספר שביטל את שלב ההוכחות המכירתי: כולם מכרו אלפי חתיכות דקה לאחר צאת הקסטה אל השוק), אל החתונות, אל ערוץ 2, אל קיסריה, אל המפץ הגדול, אל ההאבסה. בסדר, התרגלנו, מה שהיה הוא מה שיהיה וכו', כל "חזרתו/ה של" טומנת בחובה בהכרח את "מותו/ה של". ניחא.

אייל גולן (בראשות אתניקס דאז) הוא האיש שהכניס את המוסיקה המזרחית - כמו שאנחנו מכירים אותה היום - לתודעה הארץ ישראלית. דוגמא מחיי היומיום: נערות אשכנזיות בשנות ה-80 מעולם לא השתמשו ב"כפרה" או ב"מאמי". והנה היום, כשסכר השפה נפרץ, "כפרה" ו"מאמי" שגורים כמעט בפי כל. תם המבחן, תמו ההפרדות, אהלן וסהלן.

אלא שהתבוננות נוספת מגלה שמדובר בכלל בתופעה עולמית. בישראל המבט לעולם פונה מערבה, אליו אנחנו עדיין עורגים. אז מה עושים? בעזרת הכלים המקומיים, נצמדנו לאפשרות היחידה שלנו לחקות את אמריקה: המוסיקה המזרחית החדשה שהתקבלה אצל המיינסטרים הישראלי היא תרבות ההיפ הופ השחורה שהתקבלה אצל הנערים והנערות הלבנים באמריקה. התקבלה? בעצם השתלטה: אין סנטימטר מסיבתי או פיסת פריים טלוויזיוני בלעדיה. יו גו גירל! לכי על זה עיניים!

ניר כפרי

האם המוסיקה המזרחית מאבדת את דרכה? דברו על זה בפייסבוק

בחזרה לסינגל החדש לשיר של אייל גולן. השיר "לבדי" הוא הצהרה. בין אם גולן התכוון לכך, בין אם לא. השיר הזה, רובו ככולו, הוא חזרה אל הסאונד הישן, אל העטיפה המוסיקלית הרזה שנשמעה כאן באותן שנות השמונים במוסיקה המזרחית; סאונד גיטרה יהודה קיסרי או בן מושי, גיטרה שבמוזיקה המזרחית תפקידה למלא את החלל שבין השורות, לתת פילרים, כמעט ללא אקורדים; מעין הערות סאבטקסט למלים. "צליל של פעם", נקרא לזה.

וכאן אנחנו חוזרים חודרים אל לב העניין: על תפקיד הגיטרה בשיר הזה אמון הגיטריסט עומרי זליג, ואין כאן שום עניין גדול מלבד שמו הפרטי של הגיטריסט: "עומרי". למה? כי כשזה האחרון יוצא אל סולו הגיטרה בשיר הזה, אייל גולן אומר ברקע "יאסו עומרי!" ומהו אותו "עומרי", מה הוא מייצג? "עומרי" זה לא שם ש"מתאים" ל"יאסו", כי האוזניים שלנו עדיין לא רגילות לכך. זה אפילו לא טייק אוף אריק איינשטייני נוסח "יאסו יודה", ליהודה פוליקר. זה עומרי. ועומרי הוא שם גנרי לחבר'ה של היום במוסיקה המזרחית. ובכן, הנה לכם השילוב בין ה"פעם" ל"היום". אייל גולן מסמפל בשיר הזה עבר ועתיד, ובעיקר הווה שמנסה לחזור לאחור.

זה אומר הרבה שאייל גולן בוחר בשיר כזה כסינגל לדיסק שלו. כי הוא אייל גולן. כי הוא זה שפרס את המניפה של תחילת הפופ המזרחי. והנה כאן, אחרי שהאבנים יבשו מנסיכי קיסריה באשר הם, יש פה כמו שאומרים באנגלית: Say. כן, גם דודו אהרון הוציא שיר דומה בשנה שעברה עם אותו גיטריסט, אבל דודו אהרון הוא כרגע רק זמר ולא מנסח דרך, וכן, ברור שמתחת למדרכות הרדיו הישראלי, סגנון ההפקה הזה פועם וממשיך ולא מגיע אלינו, אבל שוב - אייל גולן הוא אייל גולן, וכמעט בעל כורחו הוא מציב כאן אמירה שהמוסיקה המזרחית, כמו שאנחנו מכירים אותה בשנים האחרונות, תפקידה נגמר. ואם לא עכשיו, אז בקרוב.

הכותב הוא סופר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו